אני רוצה להעלות דיון על מילה אחת שכמעט כולנו משתמשות ומשתמשים בה, מסוג המילים שעוד מאה שנה, כשישמעו אותה לא יאמינו שפעם דיברו כך. אם שפה בוראת מציאות, המילה הזאת יוצרת מציאות קשה, כמעט בלתי נתפסת אבל שקופה לכולנו:  'חדירה'.

במשך הרבה מאד שנים היה העיסוק במיניות נשית ממוקד באספקטים 'שליליים' כגון הסברה לגבי הזכות של נשים על גופן, וחינוך לגבי מין בטוח – שימוש באמצעי מניעה להגנה מפני הריון וכן הישמרות מפני מחלות מין. מרבית השיח עסק, ועודנו עוסק, בהגנה על נשים ונערות מפני הסכנות הצפויות בקיום יחסי מין. רק לאחרונה התחיל לצמוח גם דיון אחר שפותח שיח על מיניות בריאה, על סוכנות פעולה של נשים, על הנאה וסיפוק מיני.

אלא שהשפה שלנו והשימוש במונח 'חדירה' לתיאור יחסים וגינאליים מראה עד כמה אנחנו עדיין שבויות (ושבויים) בשיח דפנסיבי ואלים. אם תפתחו מילון במילה 'חדירה' תקבלו: 1. פריצה בכוח וללא רשות 2. מעבר דרך מחסום 3. קיום יחסי מין מלאים, הכנסת איבר המין הגברי לאיבר המין הנשי  (מלבד זאת קיים גם פירוש רביעי שעוסק בכלכלה).

כלומר, 'לחדור' זה לפרוץ בכוח וללא רשות (או לעבור מחסום אבל אם מישהי הציבה מחסום פירוש הדבר שהיא אינה מעוניינת שיכנסו ושוב חזרנו לפריצה בכוח וללא רשות). במילים אחרות, אין באמת דבר כזה בעברית, 'לחדור' בהסכמה. הביטוי 'חדירה' לתיאור חלק זה ביחסי מין לקוח מתוך מונח בעל קונוטציות של אלימות ואף של אונס ובמציאות הישראלית, הוא מקבל משנה תוקף גם מתוך קונוטציות צבאיות ומלחמתיות (חדירת אויב, חדירת מחבלים, חדירת מנהרות וכו').

השפה שלנו משקפת ובו בזמן גם מייצרת מציאות. אם אנחנו מלמדות את בנותינו שחדירה – פריצה בכוח וללא רשות- זה בסדר, אנחנו ממקמות אונס (אילוץ בכוח), גם מבלי להתכוון לכך, כחלק ממה שמקובל ורצוי ביחסי מין. המילה 'חדירה' מתארת פעילות חד צדדית שאינה נעשית בהסכמה, כזאת שאינה עולה בקנה אחד עם הניסיון לדבר על אקטיביות של האישה, על התשוקה וההנאה שלה. היא מותירה נשים בעמדה פאסיבית דפנסיבית וחסרת אונים. היא מצמדת הנאה מינית גברית עם שיח של אלימות והשימוש הרווח בה הוא למעשה ביטוי לכך שאונס עבר נורמליזציה. בתוך הניסיון לפתוח דיון מחודש על מיניות של נשים המילה הזאת מכווצת, מסרסת ומחזירה אותנו לשיח מתגונן.

אינני מתכוונת לסיים בטרוניה מבלי להתחיל שיח שמציע אלטרנטיבות. אז הנה כמה רעיונות לחלופות למילה 'חדירה':

לשאוב מהאנגלית ולהשתמש במונח ' יחסי-פנים' (intercourse)

להפוך את הביטוי באופן שיקנה לפעולה אקטיביות נשית למשל 'הכנסה' או 'הפנמה'.

לתת איזשהו נופח למימד של יחסים, למשל 'העמקה'

לחזור לאחד מהביטויים העתיקים והפורמליים יותר כגון 'משגל' או 'התעלסות' בצירוף המילה 'וגינלי/ת'.

או פשוט לומר 'מין וגינאלי'.

עם השאיפה לפתוח שיח בנושא מיניות בריאה של נשים, אנחנו חייבות לעצמנו לחשוב מחדש גם את השפה, כי שפה מייצרת מציאות. אנחנו חייבות לוותר על ביטויים שמקבעים דרך חשיבה אלימה ולייצר שפה שתאפשר לנו יותר חופש בחירה, סוכנות פעולה והנאה כנשים.

ד"ר (MD, Ph.D) יעל פילובסקי בנקירר – פסיכואנליטיקאית, רופאה, חוקרת מגדר פסיכיאטריה ופסיכואנליזה