תקציר ראיון עם דנה וינברג, מייסדת ומנכל"ית עמותת נשים לגופן, נכתב ע"י רונית הד מנכ"לית ארגון שתיל. 

עמותת נשים לגופן נולדה כרעיון לפני זמן רב, כשקיבלתי מחברה במתנה את הספר האמריקאי: Our Bodies Ourselves. בשבילי זה היה מפגש מדהים. היו המון דברים בספר שגרמו לי לתהות: "איך לא ידעתי את זה?!". בעקבות זאת כתבתי תזה בנושא, על חוויות של נשים ישראליות בבדיקות גניקולוגיות, ומה ששמעתי מהנשים שראיינתי חיזק אצלי מאד את התחושה שרובינו מסתובבות עם המון הטיות תרבותיות ועם מידה רבה של ניכור כלפי הגוף, הבריאות והמיניות שלנו. נשים סיפרו לי בראיונות על תסכול גדול הנובע מחוסר ידע, מתחושה של ריחוק מהגוף, ומקושי עם הממסד הרפואי.

התחלתי לקבץ קבוצה של מומחיות ממגוון תחומים: רופאות, אחיות, דיאטניות, סקסולוגיות, ועמיתות מקצועיות לעיסוק במגדר, בפמיניזם, בעשייה חברתית או באקדמיה. כולנו חשנו שחסר ידע, ושהידע הקיים הוא מוגבל ובעייתי. ואם אנחנו חשות כך, אז בוודאי שעבור אוכלוסיות מוחלשות ומודרות הבעייה קשה עוד יותר. אחת הגאוות הגדולות שלי היא שחלק משמעותי מקבוצת המייסדות הזו עדיין מנהיגות ומובילות את נשים לגופן כמו נאוה ברוורמן יו"ר העמותה וטל תמיר חברת הנהלה.

מלכתחילה היו בקבוצה שותפות גם יהודיות וגם ערביות, כי היה ברור לנו שכל מה שמטריד בנוגע לבריאות נשים בישראל בולט עוד יותר בחברה הערבית. התחלנו לנבור בנתונים והבנו שלמרות קיומם של חוק בריאות ממלכתי וטכנולוגיה מתקדמת, המצב בישראל מטריד במיוחד. הרגשנו שהנושא חייב התייחסות ממוקדת שתגיע מעמדה אחרת – מנשים אל נשים.

 

                                                                                                                                                                                                      דנה וינברג, צילום, אור קפלן

פגישת ההקמה שלנו, התקיימה בנווה שלום, הגענו ארבע-עשרה נשים מכל שכבות הגיל והחברה. היתה תחושה משותפת של התרגשות ושליחות וצורך ביצירת שינוי חברתי משמעותי שישפיע על בריאותן ורווחתן של נשים ונערות בישראל, וישים את הנושא של רפואה מגדרית ובריאות ממבט פמיניסטי במרכז השיח .  התלבטנו האם להקים עמותה או לחבור לעמותות קיימות, אבל מהר מאד הבנו שמדובר במשימה רחבה ומקיפה, ושיש  צורך בבנייה של שיח  ייחודי, ביצירת מרחב בו נשים תוכלנה להיפגש, לכתוב ולדבר על הנושאים האלה.

הפרויקט הראשון שלקחנו על עצמנו הוא כתיבה של שני ספרים בשתי שפות – עברית וערבית – הנסמכים על הספר האמריקאי הנודע Our Bodies Ourselves ויוצרים התאמה תרבותית שלו למציאות הישראלית. בנינו מודל עבודה מורכב ומעניין: עבור כל אחד משלושים ושניים הנושאים בספר הוקמה קבוצת כתיבה, ושולבו ראיונות עם מגוון נשים ישראליות, קטעים של כתיבה מקצועית, וסקירה של היבטים פוליטיים כלכליים ואתיים של כל נושא. הרעיון הוא שבכל נושא נפרשת קשת רחבה מאד של ידע ממקורות מגוונים.                                                                                                                                                                                                                                                                        

הכתיבה היא כלי משמעותי אבל איננה מדיום שמאפשר להגיע אל כולן, ולכן בנינו מערך סדנאות בעברית ובערבית, והקמנו אתר שמהווה מרכז מידע לבריאות נשים באינטרנט. כל פרויקט שהתחלנו החל במחקר שטח מעמיק על מנת לבדוק האם אכן יש בו צורך אמיתי. וכך אנחנו נוהגות לאורך כל שנות קיום הארגון. מתחילות כל פרויקט בבדיקת שטח האם יש בו צורך אמיתי.

גם לאחר חמש שנים של עבודה מאומצת אנחנו נדהמות מכך שמהרגע הראשון, כמעט כל אשה שפגשנו ועניינו בפעילות, הגיבה בחום וברצון להשתתף ולעזור. אני חושבת שנשים מצטרפות לעשייה כי הנושאים האלו מדברים אליהן- כנשות מקצוע, כאמהות לבנות וכנשים. התנסויות וחוויות שונות מביאות נשים להצטרף ולהתנדב לעשייה שלנו.

עמותות דומות לנשים לגופן הוקמו בכ-20 מדינות ברחבי העולם בעידוד ובהשראת Our Bodies Ourselves. בכל מקום בעולם, זהו תמיד פרויקט מנשים לנשים, עשייה חברתית שמתחילה מלמטה, מהשטח, ועולה למעלה. נשים לגופן מתקיימת ללא משרדים, ומרבית העבודה נעשית על-ידי מתנדבות העובדות בבית מול המחשב או בסדנאות.

אחד הקשיים הגדולים שלנו הוא לשים גבולות, ולבחור במה להתמקד ואיך לצמצם, שהרי בריאות נשים- היא סוגייה רחבה ביותר. הדבר בולט לאור תפיסת הבריאות שאימצנו מיום הקמתינו שכוללת- הקשרים תרבותיים, חברתיים, פייזים, רגשיים, ותכנים מגוונים כמו השפעות של דימוי גוף, אכילה, מיניות, שלבים שונים בחיינו ועוד. יש לנו יומרה להגיע לכולן, לתת כמה שיותר זוויות על כל נושא. כך למשל אנחנו מרגישות חובה להציג גם חוויות כמו זו של אישה חירשת היולדת עם מתרגמת לשפת הסימנים, או של אישה נכה שהולכת לבדיקה גניקולוגית. אלו קולות שאנחנו מרגישות מחויבות להביא, קולות שאין מקום אחר שהם ישמעו בו ומצד השני חשוב שהממדים של הספר לא יהיו אדירים ומאיימים בהיקפם.

אחד האתגרים הגדולים שלנו הוא לעודד את העלאת השאלות על דברים שהיו עד כה מובנים מאליהם. הקריאה בחומרים שלנו מייצרת הרבה פעמים סימני שאלה ולא סימני קריאה. חשוב לנו שנשים ישתמשו במידע שאנו כותבות כשהן מבולבלת, לקראת מפגש רפואי, בצמתים של קבלת החלטות בנוגע לבריאותן, למיניותן וגם סתם על מנת לדעת ולהכיר את עצמן יותר. לכן גם אנחנו דואגות לכתוב בצורה נגישה וברורה, משלבות נתונים עדכניים וכתובות לעזרה וקריאה נוספת.

היום אני מדברת עם הבת שלי על הבריאות שלה, על המחזור, על מיניות באופן לגמרי אחר. אני מעריכה שהיא תדבר אחרת עם החברות שלה ומעגלי ההשפעה והמודעות מתרחבים.

התקווה שלי היא שהספרים ותוצרי הידע שלנו, האתר והסדנאות יגיעו למקסימום נשים ישראליות, ישפיעו  עליהן וייגעו בחייהן כפי שנגעו בחיינו.

אנחנו מרגישות שהשינוי החברתי כבר קורה!