שער ראשון: דואגות לעצמנו

(1) דימוי גוף

העיסוק האינטנסיבי בגוף שלנו ובמראהו מלווה אותנו מילדות בהקשרים וברמות משתנות, בהתאם לגורמים חיצונים ופנימיים. הגוף הנשי קיים במגוון מדהים של צורות: אנחנו גבוהות, נמוכות, רזות, שמנות, חסונות או שבריריות, לעיניים שלנו מגוון צורות וצבעים, לעורנו קשת רחבה של גוונים ולשיערנו צבעים ומרקמים רבים. את כולנו עם זאת שופטים (אחרים/ות וגם אנחנו) על פי מדדים בלתי הגיוניים המייצרים דימוי יופי אידיאלי, בלתי מושג עבור מרביתנו. הפרק עוסק בהשפעת דימוי הגוף שלנו על חיינו, דרכי התעצבותו ובדרכי ההתמודדות שלנו. מאפיינים ישראליים מקומיים שותפים גם הם בעיצוב דימויי הגוף שלנו כתקופת השירות בצבא, או התייחסויות אתניות מקומיות לאידיאל היופי.אחריתו של הפרק בניתוחים הפלסטיים העומדים כיום לרשות נשים הבוחרות לשנות את מראן החיצוני בדרך זו. חלק זה כולל דיון במכלול ההיבטים הנוגעים לניתוחים השונים, עמידה על סיכויים וסיכונים, מידע על הפרוצדורות הכרוכות בניתוח ועוד.

(2) אכילה

האכילה איננה רק צורך גופני בעל השפעה על בריאותנו אלא היא מערבת גם אלמנטים תרבותיים ומגדרים רבים. בכל העולם נשים רבות יותר מגברים, מבשלות, מאכילות, טרודות בשאלות על אוכל כאוכלות, או שמא כמי שלא אוכלות מספיק (ישראל מובילה באחוזי הנערות הצעירות המצויות בדיאטה תמידית). הפרק עוסק בנשיות ואכילה ובמהלכו יסקרו נושאים כגון פיזיולוגיה של האכילה, תזונה, הפרעות אכילה, אמהות, משפחה ואכילה, ייצוג נשים בפרסומות לאוכל, אכילה ופגיעה מינית ועוד. בקבוצת הכתיבה של פרק האכילה משתתפות תזונאית, ‏מומחית בתחום הפרעות אכילה, נשים שסבלו מהפרעות אכילה ברמות שונות, צמחונית/ טבעונית וכו'. הקישור בין נשיות, לאהבה ולאוכל חזק במיוחד במזרח התיכון בכללו ומעניין לבחון את מקום האוכל בקהילות אתניות שונות בישראל על המשותף והדומה.

(3) שימוש בחומרים ממכרים: אלכוהול סמים ועוד

מרביתנו השתמשנו בחומרים ממכרים במהלך חיינו, כנשים או כנערות.,יש השותות כוסית יין או בירה בפאב, יש השותות מדי יום, יש המנסות חשיש פעם אחת ויש המעשנות באופן קבוע, אחרות מכורות למשככי כאבים. גם אם אנחנו עצמנו איננו משתמשות כלל בחומרים ממכרים אנחנו לעיתים חולקות את חיינו עם אחרים/ות בביתנו או בקהילה העושים זאת. הפרק עוסק בחומרים ממכרים והשפעתם עלינו הן מההיבט הגופני והן מההיבט הנפשי, בצמצום הסכנות והנזקים, בדרכי התמודדות ומוקדי סיוע הקיימים בישראל, בדרכי הימנעות וביכולתנו כקהילה לעזור.

(4) הגוף בתנועה

הגוף האנושי נועד להיות בתנועה, תנועה שאיננה בהכרח רק התעמלות או ספורט. העבודה בבית ומחוץ לבית הפכה במהלך השנים לממוכנת יותר ולכן נשים כיום מצויות פחות בתנועה בחיי היומיום,.פעילות גופנית כוללת קשת גדולה של פעילויות אותן ניתן לעשות לבד, בקבוצות, בפעילות תחרותית או הישגית. על הפעילות הגופנית צריכה להיות מותאמת לנטייה האישית ולמצב הבריאותי של כל אחת מאיתנו. הפרק ידון בהרחבה גם בהשפעה של התנועה וההתעמלות על היבטים שונים הנוגעים לרווחה הגופנית והנפשית שלנו כגון היבטים ציבוריים ישראליים כנגישות של מתקני ספורט לביתנו והמימון של המדינה את ספורט הנשים.

(5) רפואה הוליסטית

מערכת הבריאות בישראל נפגשת, מתעמתת ולעיתים אף משתפת פעולה עם גישות הוליסטיות כדיקור סיני,,הומיאופתיה, כירופרקטיקה ועוד גישות רבות נוספות. הגישות ההוליסטיות נועדו לחזק אותנו כמערכת שלמה ובריאה ולא רק להתמודד עם החולי בגופינו. למרבית הציבור בישראל אין עדיין מידע מקיף ובלתי אמצעי על הגישות ההוליסטיות. הפרק יציג סקירה של גישות הוליסטיות שונות תוך שהוא מציע לקוראת כלים בסיסיים לטפל בעצמה, להעריך את היתרונות והחסרונות בשימוש ברפואות הוליסטיות שונות ומעלה דיון ביקורתי בנגישותן המוגבלת של שכבות מוחלשות לשירותי בריאות אלו.

(6) בריאות נפשית ורגשית

הביטוי היווני הידוע "נפש בריאה בגוף בריא" ממשיך ומלווה אותנו עד היום. במהלך החיים אנו מתמודדות עם רגשות, מצבים ואירועים בהם אנו זקוקות לתמיכה נפשית של בני משפחה, חברים וקרובים. לא פעם תמיכתם מסייעת לנו מספקת לנו תחושת ביטחון ותמיכה. אולם יש מצבים ואירועים בחיים שהתמיכה הקהילתית אינה מצליחה לתת לנו את הסיוע הנדרש ואנו פונות לנשות מקצוע בתחום בריאות הנפש. הפרק פורס תמונה רחבה על האפשרויות לקבל טיפול נפשי היום בישראל תוך התייחסות לטיפול הציבורי, השירותים שמציעות קופות החולים והטיפול הפרטי הקיים. פריסה זו ביחד עם נרטיבים אישיים מאפשרת לקוראות לקבל החלטה מושכלת יותר באשר לנשות/אנשי מקצוע שונים המטפלים בשיטות שונות – איך נדע לבחור את המטפלת המתאימה לנו ביותר? מה הן שיטות הטיפול המצויות בישראל? מתי כדאי לשלב בטיפול גם תרופות פסיכיאטריות?

(7) בריאות בהקשר סביבתי ומקצועי

איכות הסביבה משפיעה עלינו ומעצבת את בריאותינו באופנים רבים. הסביבה בה אנו חיות הופכת עם השנים לבטוחה פחות ופחות. האוויר מזוהם מגזים רעילים הנפלטים ממכוניות, מפעלים ואחרים, המים מזוהמים מתעשיות כימיות, משימוש מופרז באמצעי הדברה בחקלאות ועוד והמזון שלנו מרוסס, מעוקר ומלא הורמונים וכימיקלים. איננו מוגנות גם בתוך בתינו, אנחנו נושמות רעלים מחומרי הניקוי והכביסה, מהצבע שבקירות או מהמזהמים שבמים ובאוכל. חומרים אלו משפיעים על בריאותינו ועלינו להיות מודעות לסכנות הטמונות בהם. גם מקומות העבודה, בהם אנו מבלות חלק ניכר מהיום, אינם דואגים תמיד לבריאותינו בצורה מספקת. הפרק יסקור את הסכנות השונות והאפשרויות להתמודד איתן. כך למשל, חשופות העובדות במפעלים לגזים רעילים; קבוצה הולכת וגדלה של נשים עובדות במסחר והן עומדות שעות ארוכות על הרגלים, ללא מנוחה וכסאות; ועבודה ממושכת מול המחשב עלולה גם היא להוביל לפגיעה בפרקים ובראייה.

(8) אלימות והתעללות

תופעת האלימות כלפי נשים מאופיינת ביחסי קרבה לתוקף, המגיע מתוך מעגל ההיכרות הקרוב של האשה. אופייה הפרטי של האלימות כלפי נשים הופך אותה לעתים ל"שקופה", אם בלתי נראית באופן ממשי משום שהיא מתרחשת בין כותלי הבית ואם כתפיסה חברתית הרואה בה תופעה לגיטימית. אלימות חושפת את הנשים הקורבנות לסכנת מוות, לנכות ולהשפעות בריאותיות ונפשיות ניכרות. שורה ארוכה של חוקים, תיקונים ותקנות, מגדירים אלימות ברמות שונות כעבירה פלילית המחייבת ענישה. בפועל כיום, נשים בישראל מוכות, נאנסות, מוטרדות מינית, נסחרות ואף נרצחות כדבר שבשגרה. הפרק מיועד לתמוך בנשים בכל הנוגע לאלימות ותקיפה מינית על ידי קיעקוע מיתוסים מקובלים ביחס למעשי אונס, הצגת נורות אזהרה של גברים מכים, סקירת מערכות הסיוע המשפטי, הנפשי והרפואי שניתן להיעזר בהם ועוד.

 

 

צילום: שי איגנץ

 

שער שני: יחסים ומיניות

(9) זהות מגדרית והעדפה מינית

הזהות האישית המגדרית והעדפות המיניות שלנו אינם מתואמות תמיד עם התפיסות החברתיות המקובלות המבחינות בין שתי הקטגוריות גבר ואישה. התפיסה היסודית המונחת בפרק זה הינה שתפיסות מגדריות הן מורכבות ונזילות ומצויות על רצף. המעבר בין התפיסות הללו אודות גבר-אשה, מהוות אתגר תפיסתי חדש עבור חלק מאיתנו, וסיפור אישי-אינטימי עבור אחרות. הפרק ידון בנושאים אשר משפיעים על מערכות היחסים שאנו מנהלות עם עצמנו, עם האחר/ת ועם העולם.

(10) יחסים עם גברים

אלו מאיתנו המוצאות בגברים שותפים לחברות, אהבה, תמיכה, יחסי מין או כל שותפות אחרת ניצבות בפני שאלות ותהיות רבות בכל הנוגע לסיפוק, אושר, אהבה ונחמה. חיי היומיום בין נשים וגברים מציגים אתגרים רבים הן בתחומי הבריאות כגון למשל כיצד לדרוש מין בטוח ולהימנע מיחסים אלימים ופוגעניים, או שאלות אחרות הנוגעות לתקשורת בין המינים ושמירה על העצמי. בחברה הישראלית בה זוגיות ומשפחה הן בבחינת הכרח, נתקלות נשים במהלך חייהן כרווקות, כגרושות או כאלמנות ולעיתים אף כמי שנמצאות במערכת זוגית לא ממוסדת,בלחץ מתמיד למצוא את הזוגיות הנכספת. מחקרים רבים עוסקים בנטייה לראות בחברה היהודית את המשפחה והמשך השושלת כתרומה להמשך המפעל הציוני. הפרק קורא להתעצמות נשית, למציאת כוחות פנימיים תוך שהוא עוסק גם בדרכי התמודדות שונות, בסוגים שונים של מערכות יחסים בין גברים לנשים בתוך ומחוץ למסגרות חיצוניות, באתגרים שמציבה התקשורת בין המינים וכן יש בו סקירה של המצב החוקי לאשורו בכל הנוגע לחיים ביחד ולחוד.

(11) יחסים עם נשים

הבחירה לחיות כלסבית מוצהרת בישראל של המאה ה-21 אינה בחירה פשוטה וקלה. אלו מאיתנו המגדירות את עצמן כלסביות מתמודדות באופן כמעט יומיומי עם סטריאוטיפים, דעות קדומות ואפליה מוסדית. תהליך היציאה מהארון הינו תהליך מתמשך, שלעולם איננו נפסק – שוב ושוב, לפני משפחה, חברים, קולגות, חברים של הילדים וקבוצות התייחסות נוספות. בתוך האפליה המובנת סביבנו אנו מנהלות מערכות יחסים, מגדלות ילדים ומשתייכות לתתי קהילות נוספים (לסביות דתיות יהודיות, לסביות פלסטיניות ועוד). הפרק עוסק בסוגיות שונות היכולות לעניין לסביות: אלו מאיתנו שבחרו לשנות את זהותן המינית בגיל מאוחר חוות אתגרים מיוחדים כגון שמירת הקשר עם בן הזוג לשעבר; יחס המערכת הרפואית ללסביות אינו אוהד ולסביות רבות נוטות שלא לבקר אצל גניקולוגיות. הפרק מציע גם מזור לאמהות ללסביות המתמודדות עם השאלה אילו מסגרות תמיכה וסיוע קיימים בארץ.

(12) מיניות

מיניות, הינה כח מניע מרכזי בחיים שלנו והיא יכולה להוות מקור לתחושות רבות-עוצמה של עונג, של כוח ושל שחרור. הפרק עוסק בסקס, במיניות, בפרקטיקות שונות ובדיבור עליהן. מטרתו המרכזית היא לתרום למימוש הפוטנציאל החיובי אשר טמון במיניות שלנו, לשחרור זה יכולה להיות גם השפעות חיוביות נוספות על חיינו כנשים. האופן בו אנו חוות את המיניות שלנו נובע לא רק מההקשר החברתי בו אנו נתונות, אלא יכול גם לעצב אותה. הפרק בוחן התנהגויות וקודים חברתיים, המביאים רבות מאתנו לכבות, למזער, או למשטר את התשוקה, ההתנסות והעונג המיניים שלנו, ובדרכים מגוונות בהן אנו יכולות לחוות את עצמנו כנשים מיניות.

(13) אנטומיה מיניות רבייה ומחזור הוסת

היכן נמצאת השחלות? ומה תפקיד החצוצרות? הפרק עורך סיור מודרך ויסודי בתוככי מערכת המין והרבייה ועוזר בהתוודעות לשמות האברים, תפקידם ומיקומם. לאחר הסיור השלם, נתפנה להבין את המחזור החודשי – הכולל את הביוץ וקבלת דימום הווסת. בפרק ישנה גם התייחסות להיבטים התרבותיים של דימום הווסת והשפעתם על נשים, למצבי הרוח שלעיתים מלווים שלבים שונים של המחזור, להתמודדויות שונות עם הכאבים המלווים את הדימום החודשי ועוד. חלקו האחרון של הפרק יוקדש לכתיבה של נשים דתיות המסמלות קולות שונים בכל הנוגע להיתרים ההלכתיים הקשורים במחזור החודשי.

(14) מין בטוח

הפרק עוסק ביכולתנו לקיים מגע מיני מלא חושניות ותשוקה תוך שמירה על בריאותינו המינית. מין בטוח אינו בהכרח היפוכה של הנאה מינית. שימוש באמצעי מניעה חוצצים ימנע הידבקות במחלות מין ולא יפגע בהנאתנו. אחת הסיבות השכיחות למין לא בטוח היא החשש לקיים שיחה בנושא. הבושה וחוסר הנוחות הרגעיים עלולים להוביל הידבקות במחלת מין שאינה ניתנת למרפא ולכן שיחה פתוחה וגלויה על מין בטוח עם בן /בת הזוג עשויה להוריד את החששות,לתרום לשיתוף פעולה ולשמירה על בריאותינו.

(15) מחלות המועברות במגע מיני

הפרק סוקר את מחלות המין המדבקות, דרכי ההדבקות, גילוי המחלה, טיפול והאם ניתן להגיע לריפוי מלא. ניתן דרכו לאתר מה מציעים שירותי הבריאות בארץ לחולות?

(16) איידס/HIV

מגיפת האיידס/HIV היא בגדר משבר כלל-עולמי. פרק זה נועד לכולנו, אלו מאיתנו המעוניינות לדעת יותר על מחלת ה HIV /איידס ולאלו מאיתנו החיות עמה ומעוניינות להבין יותר ולהתייעץ. הפרק כולל מידע כללי על המחלה ודרכי העברתה, פרטים על מקומות בהם ניתן להיבדק ולהתייעץ רשתות תמיכה וסיוע ממשלתי, אפשרויות טיפול קיימות, קונבנציונאליות ומשלימות ומידע על HIV/איידס הריון ולידה.

שער שלישי: בחירות רבייה

(17) הבחירה בהורות

במחצית השנייה של המאה העשרים, התחוללו שינויים מרחיקי לכת בכל הנוגע לאפשרויות הבחירה הרבייתיות של נשים. עד לפני כחמישים שנה, נשים פוריות הרו וילדו מבחירה או עקב היעדר אמצעי מניעה יעילים כמו גם ציפיות חברתיות מוגדרות ונוקשות. הפרק יעסוק באפשרויות הבחירה המגוונות הקיימות כיום בנוגע לרבייה והורות, בנגישות לאמצעי מניעה, בהפסקות הריון מלאכותיות וכן בטכנולוגיות הרבייה החדישות, המאפשרות לרבות מאיתנו לפקח הן על הילודה והן על עיתויה. עוד יעלו בפרק האפשרויות העומדות בפני נשים שהחליטו שלא ללדת ובדפוסי הורות שונים כגון אימהות חד-הוריות או זוגות חד-מיניים של נשים או גברים, המעוניינים/ות להרות או לאמץ ילדיםהפרק ידון בסוגיות הנוגעות הן להיבטים ציבוריים וחוקיים והן בנורמות החברתיות המקובלות בנושאים אלו

(18) מניעת הריון

הזכות לקבל החלטות שונות הנוגעות לגופנו נתונה בידינו והיא כוללת בתוכה החלטות שונות הכוללות גם את הזכות לרבייה: האם ברצוננו להביא ילדים לעולם? אם כן מתי? ועם מי? אמצעי המניעה השונים הינם אמצעי בסיסי המאפשר לנו לחוש חופשיות בחיינו, להבין את גופינו וליהנות ממיניות מוגנת עם גברים. אפשרויות הבחירה שלנו היום הן רבות יותר מהאפשרויות שעמדו בעבר לרשות אמותינו וסבותינו. השתכללות והתקדמות טכנולוגיות הנוגעות לתכנון המשפחה הגדילו את האפשרויות והשיטות הנוספות שניתן להתאימן לאורך חיינו, לבריאותנו בתכנון ושליטה על מיניותינו, גופינו ופוריותינו. עם זאת עדיין האפשרויות מוגבלות ובעלות השפעה על בריאותינו. הפרק יעסוק בהיבטים הנוגעים להשלכות הבריאותיות והאישיות שיש לכל שיטה למניעת הריון הקיימת היום. הפרק עוסק בשאלות ובהתלבטויות שנשים רבות חולקות בכל הנוגע לאמצעי מניעה. כגון, כיצד לבחור את שיטת המניעה? כמה יעילה כל שיטה? מה השפעתה על בריאותי? עד כמה השיטה בטוחה במניעת הריון? וכן מהו תפקידו של בן הזוג בהקשר זה?

(19) הריון לא צפוי

קרוב למחצית מהנשים מגלות במהלך חייהן שהן בהריון לא צפוי. אם אנחנו חוששות שאנחנו בהריון לא צפוי חשוב מאד לזהות את היום האחרון שקיבלנו את הווסת וכמובן לעשות בדיקת הריון. גילוי מוקדם יאפשר לנו את מבחר אפשרויות הפעולה הגדול ביותר. הפרק מספק סימני דרך שונים, באם אנחנו מרגישות בלבול, חרדה, אושר, או סקרנות בכל מקרה נזדקק לתמיכה באמצעות מידע פרקטי, כמו גם לתמיכה רגשית המכוונת לשאלה האם אני רוצה את ההריון או לא. הפרק כולל גם הפניה למקורות מידע נוספים לשלב זה ולשלבים הבאים הכוללת גם את ההחלטה האם לבחור בהפסקת הריון או אימוץ.

(20) הפסקות הריון

ההחלטה להפסיק הריון היא החלטה קשה ומשמעותית. יש נשים השלמות עם החלטתן ולעומתן אחרות ממשיכות להתחבט בסוגיה שנים ארוכות באופן מתמיד. הפרק מיועד לסייע לנשים הנמצאות בצומת משמעותית זו ולאפשר להן נגישות למידע רב שיאפשר להן לעשות את הבחירה הנכונה בעבורן. הפרק יעסוק בתיאור החוק הקיים של הפסקות הריון, השתלשלותו והזכויות הקיימות בו לנשים; הסבר אודות ההיבטים הרפואיים של הפסקות הריון, האפשרויות הרפואיות השונות והמקומות בהן מתבצעות הפסקות הריון בארץ; הסכנות הטמונות בהפסקות הריון לא חוקיות והבעיות הרפואיות הנלוות להן; וכן הפניה לדרכי התמודדות אלטרנטיביות של נשים שונות, טקסים ומזור נפשי. החברה ישראלית מורכבת מדתות ותפיסות חברתיות שונות, הפרק יכלול דיון במקורות המחשבה של הזרמים השונים, הפניות לספרות נוספת, נקודות למחשבה וכן הפנייה למידע יישומי נגיש בשפות שונות. היבט חברתי נוסף, ייחודי לישראל יעסוק באידיאל התינוק המושלם המביא למספר גבוה יחסית של הפסקות הריון מאוחרות על רקע חשש לפגמים שונים בעובר.

שער רביעי: בדרך ההורות

(21) הריון

הפרק מתמקד ביצירת סביבה בטוחה להריון ובמהלכו יפורטו מגוון רגשות שהריון מעלה אצלנו ואצל בני/ות זוגינו; המלצות והכוונות לבחירת רופא/ה ומלווה במהלך ההריון, היבטים בריאותיים, רפואיים תזונתיים ועוד הנוגעים להריון; במידע אודות בדיקות רפואיות ותופעות שונות במהלך ההריון; זכויותיהן של נשים במהלך ההריון; התייחסות למקרים מיוחדים כהריון בסיכון גבוה, הריון בגיל צעיר או מבוגר במיוחד, הריון ושימוש בחומרים ממכרים, הריון במצב של מוגבלות, נכות או מחלה כרונית. לקראת סיום הפרק יסקרו גם שיקולים ומחשבות בבחירת המקום והדרך הנכונים בשבילך ללדת בישראל.

(22) לידה

אנו מביאות אל תוך הלידה שלנו את ההיסטוריה שלנו, הטקסים, הערכים, הצרכים הכוחות והפחדים שלנו. הלידה היא אחד הארועים המכוננים ביותר בחיינו וניתן לחוות אותה בדרכים שונות ומגוונות. הפרק יציע מידע מפורט אודות הלידה החל מהסימנים הראשונים להתחלתה, דרך השלבים השונים בהתקדמות וסיום הלידה. יפורטו היבטים הנוגעים לכאב והתמודדות עמו במגוון דרכים, שיקולים בבחירת מלווים/ות בתהליך הלידה, תחושות ויכולות שונות שיש לנו בלידה. כמו גם מידע אודות התערבויות ופרוצדורות רפואיות במהלך הלידה, לידה בניתוח קיסרי, מצבי לידה ייחודיים והשעות והימים הראשונים לאחר הלידה.

(23) השנים הראשונות של ההורות

המעבר לאמהות משנה את נקודת המבט שלנו ומעמיד אותנו בפני קשת חדשה, מרגשת ולעיתים קוטבית מאד של רגשות. הפרק יעסוק בתקופה הראשונית לבואו/ה של תינוק/ת לאחר הריון, או הציפייה לאימוץ ובבריאותן ורווחתן של אמהות חדשות. תקופה זו מלאה ברגשות חזקים ובשינויים גופניים וכוללת תקופת הסתגלות מורכבת. השינויים החלים בגוף מהריון דרך הלידה והחודשים שאחריה מבחינה פיזיולוגית, בריאותית ורגשית הם משמעותיים ביותר בעבור נשים שילדו. הפרק יעסוק גם בנשים שמאמצות ילד/ה, בהיבטים הנוגעים למעבר ייחודי זה אל האמהות; בהנקה על מגוון היבטיה; במיניות בתקופה זו, בשינויים בסגנון החיים; בסוגיות הנוגעות לחזרה לעבודה; גורמי סיכון חברתיים פיזיים ופסיכולוגיים; וכלול גם פירוט רחב של היבטים הנוגעים לדיכאון אחרי לידה.

(24) אובדן הריון- יילוד

בכל אחת מהדרכים בהם מתרחש אובדן של הריון או יילוד (הפלה, לידת תינוק מת, מוות מוקדם של יילוד וכו'), האובדן הוא קשה מאד. גם ההחלטה לסיים הריון בהפלה מסיבות שונות יכולה להיות חוויה של עצב עמוק ואבל. האובדן יוכל להשפיע על תפיסתנו את עצמנו בצורה עמוקה מאוד המוצאת ביטוי פיזי ונפשי. הפרק יעסוק בהרחבה בדרכים שונות המביאות לאובדן הריון/יילוד על השלכותיהן הרחבות, יציע חוויות וסיפורים של נשים ודרכים להקלה והתמודדות.

(25) אי- פוריות וטיפולי פוריות

התמודדות עם אי פוריות אינה פשוטה, ההתמודדות והקשיים מחריפים עוד יותר בישראל, בה הולדת ילדים נתפסת כחלק ברור מאליו של ההוויה הנשית. הפרק מתמקד באי פוריות על הסיבות והגורמים האפשריים, ההשלכות הגופניות, הרגשיות והחברתיות, הטיפולים האפשריים והשלכותיהם. הוא פותח בהגדרת הפוריות והשפעת גורמים שונים באורח חיינו על פריון האישה והגבר וכן בהיבטים תרבותיים של פריון בישראל. בהמשך נידונות ההגדרות לאי פוריות, נפיצות התופעה וההסברים השונים הנוגעים לגורמים שמקורם בגבר, באישה, גורמים משולבים וגורמים לא מוסברים לאי פוריות. במוקד הפרק- העמקת הידע בנושא הטיפולים הקיימים בישראל החל מתהליך האבחון ואפיוניו, דרך פירוט רב של שיטות טיפול שונות, השלכות רפואיות וסיבוכים אפשריים, סוגיות אתיות בטיפולי פוריות, היבטים רגשיים, זוגיים ומיניים של הטיפולים. הפרק מציע גם דרכי התמודדות מתחומים שונים של הרפואה ההוליסטית ואפשרויות נוספות להתמודדות עם אי הפוריות כפונדקאות ואימוץ. הפרק מציע בנוסף היבטים חברתיים ומשפטיים הנוגעים לטיפולי פוריות כגון: החוק בארץ, זכויות האישה והגבר במהלך טיפולים, היבטים ההלכתיים, פוריות למשפחות מיוחדות – חד הוריות ולזוגות חד מיניים, פוריות באוכלוסיה הערבית, מידע עדכני הנוגע למרכזי שירות – קופות חולים, יחידות IVF, בנקי זרע, עמותות והפנייה למקורות מידע נוספים.

שער חמישי: בחלוף השנים…

(26) מנפואזה, אמצע החיים

מתישהו, באמצע החיים, פוקדת אותנו תקופה משמעותית אשר כונתה עד לא מכבר בשמות המעידים על המשמעויות החברתיות השליליות במובהק המיוחסות לה כ"גיל הבלות", "גיל המעבר" או "משבר אמצע החיים". במהלכה של תקופה זו חלק מן הנשים מתנסות בתסמינים שונים, כגון דימומים כבדים ו/או מחזורי ווסת לא סדירים, ו/או גלי חום. ה"מנופאוזה" מתחילה מאוחר יותר, 12 חודשים מיום הפסקת המחזור ואילך, כלומר, עד יומנו האחרון. הפרק עוסק בדרכים שונות להתמודדות עם "אמצע החיים", מבחינה רגשית ופיסית, ומשלב מחקרים שונים אודות ההורמונים והשפעתם וכן שיטות טבעיות תוך שהוא מציע נקודת מבט והתמודדות הכוללת השלמה וקבלה של שלב זה בחיינו.

(27) השנים המאוחרות שלנו

השנים המאוחרות לחיינו, מתאחרות ומתארכות. הזיקנה מתחילה מאוחר יותר ואנו חיות זמן יותר. קשר הדוק מתקיים בין מצבנו הבריאותי לאיכות חיים טובה בשנים המאוחרות, עם זאת גורמים נוספים משפיעים מאוד על איכות חיינו גופינו ועצמיותינו כגון: פרישה לגמלאות ואובדן של בן/בת זוג. מערכת הבריאות בישראל מעניקה שירותים רפואיים לזקנים וזקנות ובניגוד למדינות מערביות אחרות ותרופות וחלק מהטיפולים הרפואיים ניתנים בעלות מסובסדת נשים שלא עבדו בצעירותן מחוץ לבית או שהמעסיק לא הפריש עבורן תשלומי פנסיה, עלולות למצוא את עצמן בשנים אלו נסמכות בעיקר על קצבת הביטוח הלאומי לצורך תרופות וקיום בסיסי. הפרק מתמקד במצבים כרוניים רפואיים, האפשרויות לקבלת סיוע ועזרה במצבי נכות, התמודדות עם תחושות אובדן של יכולות וכישורים וכן אובדן של משפחה, בני/בת זוג שליוו אותנו כל החיים. הפרק מבקש לתת תמונה כוללת על מצבן של נשים זקנות בישראל תוך שהוא מצביע גם על היופי שניתן למצוא בשנים אלו וגם על ההתמודדות עם הקשיים המלווים.

שער שישי: בעיות ופרוצדורות רפואיות

(28) מצבים רפואיים ייחודים לנשים: בריאות השדיים

בפרק זה נדון בשדיים, בבריאות ובחולי. נסקור את מבנה השדיים, התפתחותם בגיל ההתבגרות ואת השינויים החלים בהם בזמן המחזור החודשי ובהריון; בסימפטומים השונים היכולים להופיע בשדיים ובמשמעותם, כגון מחלות שד שפירות או סרטן השד. הפרק נועד גם לאפשר לנו להבין את המאפיינים והסוגים השונים של סרטן השד, גורמי הסיכון ובכללם הגנטיקה ככלי לאבחון ולמניעה. במהלכו נדון באמצעים השונים לאבחון בין אם באמצעות בדיקה עצמית, בדיקת רופא/ה או בדיקות אחרות. אם אכן התגלה סרטן שד נבהיר איך כדאי לבחור צוות מטפל שאיתו יהיה לך נוח ונעשה סדר באפשרויות הטיפוליות הרבות המוצעות לחולות בימינו. כמו כן נתמודד עם האספקטים הגופניים והנפשיים של המחלה והשלכותיה עלינו ועל הסובבים אותנו. לבסוף נדון בחיים שלאחר הסרטן: טיפולי פריון, היריון, ניתוחי שיחזור, מנפאוזה ועוד.

(29) מצבים רפואיים ייחודים לנשים: מין ורבייה

הפרק סוקר את גופנו ומתמקד במצבים רפואיים ייחודיים לנשים, הסוגיות שהם מעלים איתם ומסייע בהרחבת הידע וההבנה שלנו בכל הנוגע למערכת המין והרבייה שלנו. הפרק פותח בהדרכה לבדיקה עצמית ואמצעים לזיהוי שינויים מהמצב התקין, סוקר סימנים שכיחים לבעיות במערכת המין והרבייה ומתי הם מחייבים אותנו לפנות לבירור. הפרק עוסק בבדיקה הגניקולוגית, האם רק הרופא/ה יכולים לראות את מה שיש לנו בין הרגליים? מה עלינו לצפות בזמן הבדיקה הן מבחינת היחס והן מבחינת הרוטינה? אילו סוגים של בדיקות יש? הפרק סוקר בהרחבה מצבי מחלה שכיחים וביניהם דימום רחמי לא סדיר, דלקות ברחם ובנרתיק ושינויים טרום-סרטניים בצוואר הרחם. מתוארים מצבים שפירים כשרירני הרחם (מיומות) וציסטות בשחלות אך גם גידולים סרטניים בפות, בנרתיק, בצוואר הרחם, ברחם ובשחלות. מתוארות דרכי האבחנה ומגוון הטיפולים התרופתיים והניתוחיים למחלות אילו, על מנת שנוכל להיות שותפות פעילות ולקבל החלטות הקשורות לתהליך הריפוי שלנו.

(30) דאגות מיוחדות לנשים במצבים רפואיים רווחים

בפרק זה נעסוק במחלות שלוקים בהם הן גברים והן נשים, אך ביטויים בנשים גדול יותר. כך למשל: אנמיה שכיחה ביותר אצל נשים. אנמיה יכולה להיגרם ממצבים תורשתיים או אחרים והיא נוצרת כתוצאה ממחסור בברזל או בחומצה פולית. ניתן לטפל באנמיה באמצעות שינוי בדיאטה או לקיחת תוספים. מחלה נוספת השכיחה יותר אצל נשים היא דלקת מפרקים המתרחשת אצל נשים פי שלוש מאשר אצל גברים. למחלות אלו ואחרות (דלקת של הסחוס, דלקת מפרקים ראומטואידית שהינה מחלה אוטואימונית) קיימים טיפולים שנועדו להקל על הסימפטומים וכן טיפולים רפואיים. ישנן מחלות אוטואימונית הנפוצות ביותר אצל נשים, ביניהן מחלות של התירואיד, לופוס או זאבת, סקלרודרמה. בעיות כרוניות של כאב ביניהם פיברומיאלגיה, בעיות קרדיו-ווסקולריות הן בעלות התייחסות מופחתת אצל נשים. מחלות אלו כוללות אטרוסקלרוזיס, יתר לחץ דם, מחלות לב קורונריות, התקף לב ושבץ, סרטן המעי הגס והרקטום, סכרת סוג 1 ו-2. וכן בעיות בדרכי השתן. נדון בסימפטומים, גורמי סיכון ומניעה כמו גם בטיפולים מוצעים.

שער שביעי: ידע הוא כוח

(31) לצלוח את מערכת הבריאות

אחד מהיתרונות הברורים של מערכת הבריאות הישראלית היא הביטוח הבריאותי הניתן לכלל אזרחיותיה/יה. ועדיין בריאות הינה במידה רבה נגזרת של מעמד חברתי, כלכלי ומגדרי וצליחת מערכת הבריאות מחייבת מידה לא מועטה של ידע ואחריות על גופינו. בריאות האשה נבחנת בפרק מתוך מבט כולל (או הוליסטי) המאגד שני מרכיבים מרכזיים המשולבים זה בזה: ההבדלים הביולוגיים שבין המינים, וההבדלים הנובעים מהיבטים חברתיים, כלכליים, תפקודיים ותרבותיים אשר בשלם נשים, יותר מגברים, נפגשות בקביעות עם מערכות הבריאות. הפרק יכלול מלבד נתונים אודות מצב בריאות הנשים בישראל המעידים על המצב הקיים, מגמות, סוגיות הדורשות הקצאת משאבים, טיפול ועוד גם פילוח מגדרי של "סל הבריאות", עמידה על הטיפול הקיים במסגרת הסל, (נכון לכתיבת הפרק), זכויותינו כמטופלות וחולות, הפנייה למקורות מידע אלטרנטיביים, חסמים בדרך לטיפול הולם הנובעים מגורמים נילווים כגון הטרדה מינית, גזענות או לסבופוביה.

(32) הפוליטיקה של בריאות נשים והתארגנות לקראת שינוי

בריאות היינה מכלול של היבטים פיזיים, רגשיים, חברתיים, מעמדיים וכלכליים, הנגזרים מזכויות אדם בסיסיות. החברה הישראלית היא חברה רב-תרבותית, המורכבת מקבוצות תרבותיות, אתניות ודתיות רבות. פילוח הנתונים הסטטיסטיים בנושא בריאות האשה בישראל מגלה קשר ברור בין מצב בריאותן של נשים לבין מעמדן הכלכלי והחברתי המעצב גם צרכים ייחודיים בהקשר הבריאותי: נשים סובלות יותר מעוני, מאלימות ומאפליה בשוק העבודה, למשל תנאי עבודה קשים יותר ושכר נמוך יותר. השתייכותן לקבוצות מוחלשות נוספות מחריפה את מצבן הבריאותי; הסכסוך הישראלי-פלסטיני מהווה גורם נוסף להגברת אי-שוויון, חרדה, מתח ואלימות. הפרק מעלה סוגיות אלו וסוגיות אחרות הנוגעות לפוליטיקה ובריאות נשים כגון כיצד הטכנולוגיה, ביו טכנולוגיה והגנטיקה מתפתחות וחודרת לגופן של נשים מבלי שניתן עליהן די את הדעת; מה בין פוליטיקה קצרת מועד בכנסת לבין בריאות של נשים היום ומחר? כיצד למשל נקבע סל הבריאות? כיצד נקבע הסל המסובסד? מדוע אין סבסוד של מוצרים בריאים, האם א/נשים החיים בעוני צריכים לאכול רק לחם לבן? מה משמעות ההחלטות הללו לטווח ארוך?; מה הקשר בין השכלה לבריאות נשים?. סוגיות אלו ואחרות אינן נידונות רק מהפן האקדמי, הפרק יעסוק גם בהתארגנות המשותפת לקראת שינוי, תובנות שעלו במהלך הדרך, עצות ועקרונות כמו גם דרכים לגיוס כספים ויצירת לובי.

לפוסט הזה יש 2 תגובות

  1. רויטל לוי רונן

    אשמח לרכוש את הספר נשים לגופן
    לא מוצאת לינק באתר
    רויטל

    1. admin

      רויטל שלום רב
      מוזמנת לתאם איתי במייל רכישת ספר dana@wtb.org.il
      דנה

כתיבת תגובה