בכל יום אנו מקבלות מסרים חיצוניים שעלולים להשפיע על התפיסה העצמית שלנו.
קיימת גם היום דרישה לעמוד בסטנדרטים השזורים בגופנו, בתפיסה העצמית שלנו ובמיניות שלנו. החסך בידע ובחינוך למיניות מיטיבה יחד עם חשיפה לתקשורת, אם לתעשיית הפורנו, הטלוויזיה או רשתות חברתיות, הובילו אותנו להתרחק מעצמנו וממיניות מחוברת לרגשות ולתחושות.
נשים רבות אינן מבינות את העוצמה של המיניות, את הרגשת החיות שהיא מאפשרת לנו. חלקן לא מכירות את איבר מינן, אולי לא חוו אורגזמה אם לא באופן קבוע, או שבכלל, ו/או שאינן נהנות באוננות וסקס. המיניות יש לזכור, היא גם אנרגיית חיים והיא משפיעה עלינו לא רק בתחום האינטימיות או הזוגיות, אלא ברבדים נוספים.
במאמר אנסה להבהיר שיש אפשרות אחרת כל אשה יכולה להרגיש טוב עם עצמה, כפי שהיא, להיות מחוברת לעצמה ולגופה, ומתוך החיבור הזה גם להתחבר אל המיניות שלה, להיות, לחוש אישה מינית.
החיבור לעצמי עובר דרך המודעות. מודעות היא בעצם הסתכלות והקשבה פנימה. חיבור לכל הידע הקיים בתוכי: תחושות, רגשות, מחשבות ועוד.
חיבור למיניות שלי דרך מודעות עצמית, בעצם מאפשר חיבור מעמיק יותר לעצמי, לא/נשים סביבי.
מהי מודעות עצמית?
מודעות צומחת מתוך השורש י.ד.ע. אך המילים: מודעות וידע שונות במשמעותן.
את הידע אנחנו מקבלות לרוב מבחוץ, מספרים, מאנשי ונשות מקצוע, מהאינטרנט ועוד. מודעות היא קבלה והטמעת הידע והפיכתו לשלנו. זהו תהליך של קבלה והכלה של ידע פנימי וחיצוני שכולל מגוון של רגשות, מחשבות, תחושות ולעיתים מוביל גם לשינוי פרקטיקות.
בניגוד לידע שהוא תהליך חיצוני לנו, הרי שבמה שנוגע למודעות אנחנו היחידות שיכולות לחקור בתוכנו. התבוננות פנימה תוכל גם במקרים מסוימים, להפוך ממודעות תיאורטית למודעות המובילה לשינוי התנהגותי.
כאשר יש לנו את היכולת למודעות עצמית אנחנו יכולות להיות קשובות לאותות ולסימנים שאנחנו מקבלות מהגוף הפיזי המייצרים מתוך תחושות, רגשות והמחשבות.
(Euric,2018)
"גדלתי בבית בו מדיטציה ודמיון מודרך היו חלק מאורח החיים. אני זוכרת שהייתי נכנסת לחדר שינה של הוריי ורואה את אמי ואבי יושבים במיטה, בעיניים עצומות ולא מבינה מה הם עושים. בגיל 15 כבר התחלתי לתרגל בעצמי מדיטציה ויוגה והם עזרו לי מאז ועד היום להתחבר לעצמי, לרצונות שלי ולעבור תקופות קשות בחיי.
בתקופת חיי האחרונה אני מתרגלת את החיבור הזה גם אל המיניות שלי. עברתי חקירה עם עצמי בגילוי מיהי האישה המינית בתוכי ולאפשר לה ביטוי בתוכי".
מהי מיניות ולמה חשוב להיות מחוברות אליה?
מיניות היא חלק מהיותנו יצורים חיים בכלל וחלק מהחוויה האנושית שלנו בפרט. המיניות היא מרכיב משמעותי גם בהגדרת העצמי, בתחושת הביטחון ובאיכות חיינו. מיניות אינה רק משפיעה על חיי המין שלנו ועל הזוגיות, אלא על תחומי חיים רבים אחרים. דרך החיבור וההבנה של המיניות שלנו אנחנו מכירות יותר טוב את גופנו ומפתחות ומשכללות דרכן גם את הדימוי גוף שלנו. (נשים לגופן (תמיר, 2011).
הימנעות מהקשבה למיניות, יש בה וויתור על רבדים חיים בתוך עצמנו וויתור על העמקת החיות בתוך קשרים עם אנשים אחרים. מכיוון שהיא חלק כל כך מהותי הן כיצורים חיים והן מהחוויה האינדיבידואלית והחיבור שלנו לעצמנו ולאחרים, יש חשיבות גבוהה למודעות אליה.
חיבור למיניות שלנו באופן מודע יאפשר לנו הרגשת חיות מלאה בחיינו האישיים, החברתיים והמקצועיים (ברכה, 2020).
"כשאני מחוברת למיניות שלי הכל אצלי מרגיש מדויק, כאילו התחברתי חזק לשורשים ולמצפן הכי פנימי ועמוק שבי. "
"כשאני מנהלת שיח עם הגוף שלי, הרגשות שלי, הרצונות שלי, אני מכירה את עצמי. אני יודעת להגיד מה מתאים לי עכשיו ומה לא. אני יודעת להגיד מה אני אוהבת ומה לא. אני יכולה להכיר בייחודיות שלי ובשונות שלי, גם בחולשות ובפחדים. מתוך המקום הזה אני פשוט מקבלת את עצמי בהמון אהבה, כי זאת פשוט מי שאני".
כיצד נוצר חוסר חיבור למיניות שלי?
המיניות שלנו כבני אדם מתווכת על ידי התרבות והחברה בה אנחנו חיות, על ידי הבנייה חברתית מגדרית ותרבותית. בגיל ההתבגרות (ואף קודם), אנו מפתחות את זהותנו, בתוכה גם את זהותנו המינית והמגדרית על רקע ציפיות חברתיות, תחושות וציפיות אישיות. במהלך ההתבגרות אנחנו מתנסות במערכות יחסים שונות וגם ביחסים מיניים, לרוב ללא תלות או שיתוף מבוגר/ת.
לצערנו, חברות מגדרית מובילה נערות ונשים לחוש שלא בנוח עם עצמן, עם ההבנה שגם להן יש תשוקות ויצרים. החברה ממשטרת אותנו בהקשרים אלו, אם דרך קבוצת השווים כלומר החברות והחברים, התקשורת והמשפחה (חשבו על התיוג "נותנת" בו מתגלמת תפיסה לפיה המיניות היא יצר גברי) (סיני-גלזר, גלזר-חודיק, 2011).
החוויות, החינוך והמסרים שאנו מקבלות מהבית ומהסביבה מעצבים גם את התפיסה שלנו על מיניות בכלל והיותנו נשים מיניות באופן אישי ופרטי. מודלים של מיניות ניטעים בנו גם דרך המדיה, הפורנוגרפיה (הנגישה היום ללא הגבלה) ומשפיעה על תפיסתנו המינית ועל דימוי הגוף שלנו. אנחנו משוות את עצמנו שוב ושוב לסרטים הפורנוגרפיים, לתמונות, לנשים המוצגות אשר אינן ריאליסטיות (מנותחות, מגולחות, רזות ועוד). בנוסף לכך, סרטים אלו ומסרים שאנו קולטות מהטלוויזיה, מהפרסומות ואף ממסרים דתיים ותרבותיים עלולים להוביל אותנו לפתח תפיסה שגויה של מיניות, ללא חיבור אמיתי אל עצמנו ואל הגוף שלנו. סך החוויות והמסרים שאנחנו סופגות במהלך השנים מסוכני חברות שונים, משתכללים עם מחשבות, רגשות והחלטות שלנו והם משפעים באופן מודע ולא מודע, על תפיסת המיניות שלנו בכללה והתפיסה המינית שלנו בפרט.
(תמיר, 2011: פרק מיניות).
"הבעיה עם סרטי פורנו היא שמתקבעת תפיסה מסוימת על מה זה מין ועל דינמיקות של זוג במיטה ובאקט מיני. מה שהכי נורא זה שברוב סרטי הפורנו שאני צפיתי, יש המון אקטים של חוסר רגישות, החפצה וניצול של האישה. בסרט מראים שהיא נהנית מזה וזה מה שהיא רוצה. ניראה כי אז גם גברים וגם נשים יכולים לטעות ולחשוב שככה זה צריך להיות ושזה תקין. אני אישית לא צופה הרבה בפורנו אבל בסרטים "רגילים" גם יש קטעי סקס שהרבה פעמים הם דווקא מראים את הדברים בצורה אפילו קצת הפוכה. שסקס הוא תמיד מדהים, ונעים, ושקל להגיע לעונג ושתמיד מתנגן השיר המדויק ויש מוזיקת רקע מושלמת…. אז זה דווקא עושה דיסוננס לכיוון אחר… כי אני זוכרת שכשהתחלתי להיות פעילה מינית ציפיתי למשהו שראיתי בסרטים… גם רגילים וגם הפורנו וזה לא היה ככה ואז הייתה לי תחושה שמשהו לא בסדר איתי כי מראים שזה אמור להיות אחרת. לקח זמן ותהליך של התבגרות והבנה שמה שרואים בסרט לאו דווקא משקף את המציאות ושאני צריכה להיות קשובה לעצמי כדי שאני אוכל להרגיש בנוח. רק אם ארגיש בנוח אוכל להנות".
אז איך ניתן לשנות?
אכן הבנייה חברתית מגדרית היא בעלת כח אדיר, ולפעמים נחוש שהיא מכבש יומיומי של מסרים גלויים וסמויים תרבותיים ומשפחתיים– ועדיין אנחנו יכולות להתחבר לעצמנו.
החיבור לעצמנו הוא תהליך ממושך ומתמשך, אם בעזרה חיצונית של נשות מקצוע מתחום הסקסולוגיה, פסיכולוגיה, טיפול אלטרנטיבי או בעבודה עצמית לזיהוי הרגשות הקמאיים שלנו, האוטנטיים. חיבור למה נעים לנו או לא נעים לנו, מה מענג אותנו, מה אנחנו רוצות או לא רוצות. חיבור שיכול לסייע לנו להפוך את המיניות שלנו לעוצמה גדולה וחיובית בחיינו.
חשוב שנזכור שמיניות יכולה להוות מקור לעוצמה גדולה בתוכנו, חיבור אמיתי לתחושות ולעונג. נשים יכולות לחוות הנאה מינית ברמה רגשית, רוחנית, גופנית ואינטלקטואלית. היא יכולה להיות פתח ונתיב לחיבור עמוק יותר לעצמנו בלי ועם קשר לבן או בת זוג.
יש קשר הדוק בין מודעות למיניות שלי לבין דימוי הגוף שלי. דימוי הגוף, כמו המיניות, אינם כרוכים בהיותנו אידאל יופי מערבי אלא ביכולת שלנו להתחבר לגוף, לתחושת ה"מגיע לי" להרגיש סיפוק וניצוצות. כאשר אנחנו מתחברות לרצונות ולצרכים המיניים שלנו, אנחנו גם לומדות לקבל ולהכיר את גופנו ומשפרות את חיינו, את הבטחון העצמי, בטווח הקצר והארוך. העלאת המודעות יכולה לסייע לנו לחיות חיים בהם אנו מרגישות חופשיות להיות מיניות, לחיות חיים מספקים ובריאים (תמיר,2011).
"מיניות היא חלק כל כך מהותי מהחיים שלנו, היא בעצם החיים עצמם, היא הכוח שהביא אותנו לעולם הזה ומניע אותנו. הדחקה של המיניות שלנו, ודיכוי של הזכות הבסיסית להיות מיניים יכולה לגבות מחיר כבד, אני חווה את זה כדיכוי חלק מרכזי מהזהות שלי".
"חיבור וקבלה של המיניות שלנו מעצים את הסוכנות שלנו על הגוף שלנו, את הקשיבות והרגישות לתחושות הגוף, לאנרגיה שזזה בו. אישה מחוברת מתהלכת אחרת בעולם, בנינוחות, בחושניות ערה ובתקשורת בריאה יותר עם עצמה ועם העולם".
החיבור לעצמי, פרקטיקה:
כמנחה בדמיון מודרך, אני רואה את החיבור למיניות שלנו כהמשך לחיבור עצמי.
אני מציעה לך תרגול קצר המאפשר חיבור לגופך:
https://www.youtube.com/watch?v=JTXEVY1jiU4
אן נאור- מטפלת בשיטת Nlp ודמיון מודרך.
ביבליוגרפיה:
- תמיר, ט. (עורכת) (2011). נשים לגופן, בן שמן: מודן הוצאה לאור.
- ברכה, ה' (2020). "של מי המיניות הזו? מיניות ככוח חיים מניע בקשר אם-תינוק ובקשר הטיפולי", בטיפולנט.
- סיני-גלזר ח', גלזר-חודיק נ', (2011),). "היום אני יודעת לשמור על עצמי הרבה יותר טוב"- הערכת תוכנית לחינוך ומניעה בנושאי מין, מחלות מין ומיניות בקרב בני נוער במצבי סיכון ובמצוקה". ביטחון סוציאלי. גליון 85.
Eurich, T(2018) .. What Self-Awareness Really Is (and How to Cultivate It).
