טל שוחט, צילום

במהלך תקופות שונות בחיינו כולנו מרגישות עצובות, כועסות, מפוחדות או מבולבלות. לעתים אנו מסוגלות להצביע על ארוע משברי או על סדרת אירועים שהחלישו אותנו. לעתים מדובר בדבר מה אשר ליווה אותנו כל חיינו ועתה מרגיש קשה מנשוא; חוסר בטחון, דימוי גוף נמוך או קשיים באסרטיביות וביצירת מערכות יחסים. יתכן שאנחנו מודאגות בגלל עבודה, כסף, מריבה או מחלה או שנפגענו מאפליה (על רקע מין, גזע, מעמד, גיל, מראה חיצוני, נטייה מינית, זהות מינית, דת, מוגבלות או גורמים אחרים). אירועים כגון פגיעה מינית, פיזית או נפשית, או אבדן של אדם אהוב, עשויים להוות אתגר שקשה, או בלתי אפשרי, להתמודד איתו לבד. בריאות הנפש שלנו מושפעת לא רק ממצבי משבר נורמטיביים כגון אבדן, מחלה או פגיעה, אלא גם ממצבי משבר שהחברה לא תמיד מכירה בהם ככאלו. אנו עשויות למצוא את עצמנו חוות רגשות קשים של עצב, דכדוך, או אכזבה עקב נסיבות התפתחותיות נורמאליות לחלוטין ואפילו "חיוביות", כגון תחילת לימודים, יציאה מבית ההורים, נישואין, לידה או פרידה מילדים שעוזבים את הבית. במקרים כאלו אנו עשויות להפנים את הציפיה החיצונית שנרגיש שמחה ולהתקשות להודות ברגשותינו האמיתיים אפילו בניינו לבין עצמנו. ולפעמים אנו פשוט מרגישות רע ולא יודעות מדוע.

הגורמים לקושי נפשי עשויים לייצר שינויים בתפקוד ובמצב הרוח ולגרום לדיכאון, חרדה עוצמתית, חוסר סיפוק, תחושה ש"החיים עוברים על פני", ש"אינני מצליחה ליצור קשרים קרובים" או ש"אני נקלעת שוב ושוב לאותם מצבים מבלי להבין למה".

במצבים כאלו תמיכה נפשית ומעשית מא/נשים קרובים היא משאב יקר. סביבה תומכת מהווה בסיס חזק להתמודדות. לעתים קרובות יש לנו יותר משאבים זמינים ממה שאנו משערות, הן בתוכנו והן בסביבתנו. אולם לעתים הא/נשים הקרובים אלינו אינם יכולים לעזור, אינם רוצים לעזור או אינם יודעים כיצד. יתכן שהם מהווים חלק גדול מדי בבעיה שלנו מכדי לסייע, או שדווקא אליהם איננו מסוגלות לפנות. בנסיבות כאלו פניה לגורמים מקצועיים עשויה להוות גורם מסייע.

"לא ידעתי שאני בדיכאון, לא הבנתי. זה נמשך הרבה זמן, אבל התגבר בשנה הזו. לא היה לי חשק לעשות כלום, היה לי משעמם, לא הייתה לי שום תוכנית ושום מסגרת. לא היה לי חשק לקום מהמיטה בבוקר, גם לא היה לי בשביל מה. לא היה לנו מקום קבוע, חצי בארץ, חצי בבלגיה, ונסענו באמצע לחתונה של אח שלו באנגליה. ההורים שלי ובעלי שמו לב שאני יותר מדי פאסיבית, יותר מדי בחוסר חשק. הם שלחו אותי לפסיכולוגית והיא אמרה לי שאני בדיכאון. זה היה מוזר, אמרתי: "אה באמת"? התפלאתי. היא ישר שלחה אותי לקחת תרופות. לקחתי תרופות נגד דיכאון וגם התחלתי טיפול פסיכולוגי ואחרי כמה חודשים הייתי בסדר".

 מצבי חירום נפשיים

מצבי חירום נפשיים עשויים להיגרם ממכלול רב של סיבות, כגון; מחלת נפש, שימוש בסמים ואלכוהול, מצבי אלימות, מצבים פסיכוטיים הנגרמים כתוצאה משימוש בסמים או כתוצאה ממחלת נפש, דמנציה של זקנה, בעיות משמעת של ילדים או החרפה של מצב רגשי קשה.

עלינו לגלות ערנות לשינויים ניכרים בהתנהגותנו או ברמת התפקוד שלנו, שעשויים להוות סימן לרמת מצוקה גבוהה כגון: שינויים במצב הרוח, בדפוסי השינה והאכילה או בהתנהגותנו בכלל. דיכאון עשוי להתבטא במיעוט באכילה או באכילת-יתר, בקשיי שינה או בשעות שינה מופרזות ובירידה ניכרת במצב הרוח וביכולת לתפקד, להתעניין בנעשה סביבנו וליהנות. חרדה גבוהה עשויה להתבטא בקשיי נשימה ושינה, מתיחות שרירים מוגברת, הרגשה של פחד מסכנה מוגדרת או לא מוגדרת והתקפי חרדה (panic attack).

במידה ואנחנו חוות סבל נפשי עוצמתי ומרגישות שיש סכנה שנפגע בעצמנו או באחרים, או אם אנחנו מתמודדות עם אדם קרוב אשר על רקע נפשי מהווה סכנה לעצמו או לסביבתו, רצוי לפעול במהרה, כפי שהיינו פועלות במצבי חירום גופניים, ולפנות לגורם מקצועי אשר יוכל לסייע בהערכת חומרת המצב ולספק מענה ראשוני מיידי.

ניתן לנהל שיחה עם קווי חירום שונים המציעים שירותי עזרה ראשונה נפשית בטלפון או באינטרנט, לפנות לשירות בריאות נפש במצבי חירום אשר ישלחו איש/אשת מקצוע באופן דחוף או יאפשרו לנו להגיע מיידית לפגישה בקליניקה טיפולית, או להגיע אל חדר המיון בבית החולים הקרוב בכל בית חולים כללי נמצאים תמיד פסיכיאטר/ית כוננ/ית שתפקידם לתת מענה במצבי חירום. ניתן גם להגיע אל חדר מיון של בית החולים הפסיכיאטרי הסמוך למקום מגורנו.

בהתחשב במצוקה הגבוהה המתעוררת במצבי חירום נפשיים, כדאי, אם אפשר, לדבר עם מישהו שאנו בוטחות בו ולבקש ממנו לשהות איתנו, לסייע לנו בפנייה לעזרה, או ללוות אותנו אל בית החולים. יתכן שאם בית החולים יאמין שאנו מהווה סכנה לעצמנו או לאחרים על רקע נפשי, נתבקש להישאר שם לכ-24 עד 48 שעות. כשחולף המשבר כדאי לנסות למצוא חלופות טיפוליות מתאימות באזור, אשר יוכלו לסייע לנו בעתיד.

לקריאה נוספת, ראו בספר נשים לגופן, 2011. טל תמיר (עורכת). בן שמן: הוצאת מודן.

סגירת תפריט
דילוג לתוכן