אכילה נכונה במהלך ההיריון חשובה בחיינו בכלל, ובמהלך היריון בפרט. כשאנו מזינות היטב את עצמנו ואת עוברנו, אנו מאפשרות לכל מערכות הגוף התומכות בהיריון לתפקד במיטבן. רבים מהצרכים התזונתיים במהלך ההיריון זהים לצרכינו בתקופות אחרות בחיינו: רצוי לאכול תפריט מאוזן, הכולל שפע של דגנים מלאים, חלבונים בריאים, פירות וירקות, ולהימנע ממזונות מעובדים (במיוחד מאלה המכינים חומצות שומן טראנס) ומכמויות מוגזמות של סוכר ופחמימות.

 

עלייה במשקל

סוגיית העלייה במשקל במהלך ההיריון מעסיקה נשים רבות.  העלייה האופטימאלית במשקל, הנחוצה ללידת עובר בריא ולתמיכה בהנקה בהמשך, תלויה במבנה הגוף שלנו בטרם ההיריון, בגובהנו ובמשקלנו. כמו כן, גורמים שהם חלק מההיריון עצמו, משפיעים אף הם על העלייה במשקל, לדוגמה: מספר העוברים ברחם.

משקל טרום-הריוני נמוך ועלייה מועטה במשקל או היעדר עלייה במשקל במהלך ההיריון מהווים גורמי סיכון להתפתחות עובר במשקל נמוך יחסית לגיל ההיריון. באופן דומה, משקל טרום-הריוני גבוה או עלייה מרובה במשקל מהווים גורמי סיכון להתפתחות עובר גדול.

קיימות טבלאות לעלייה מומלצת במשקל בהתאם לגובה ולמשקל הטרום-הריוניים, גיל ההיריון ומספר העוברים. אם יש לנו שאלות בנוגע לעלייה במשקל נוכל להתייעץ עם הצוות המטפל ו/או עם דיאטנ/ית.

צרכים תזונתיים מיוחדים בתקופת ההיריון

חומצה פולית: נטילת חומצה פולית לפני ההיריון ובמהלך השליש הראשון, מקטינה את ההסתברות למומים מולדים בצינור העצבי (Neural Tube defects) ולמומים נוספים. במדינות מסוימות (לא בישראל) קיימת תוכנית העשרת קמח בחומצה פולית לאוכלוסייה הכללית. חומצה פולית נמצאת בירקות עלים ירוקים, פירות הדר ומיצי הדרים, אפונה יבשה, שעועית ועדשים, כבד ובשר בקר. בנוסף, רבים מדגני בוקר, לחמים ופסטות מועשרים בחומצה פולית. אולם, נשים רבות אינן מקבלות די חומצה פולית ממזונן. בישראל, נטילת כמוסות חומצה פולית מומלצת לכלל הנשים בגילאי הפוריות, ובפרט לנשים המנסות להיכנס להיריון ובמהלך השליש הראשון של ההיריון. המינון המומלץ הוא לפחות 400 מיקרוגרם ביום. במינון זה מהווה החומצה הפולית תוסף תזונה. אם היינו בעבר בהיריון עם עובר עם מום בתעלת השדרה, לקראת ההריונות הבאים הרופא/ה ירשמו לנו מינון חומצה פולית גבוה יותר, 5 מיליגרם, המוגדר טיפול תרופתי.

ברזל: ברזל מהווה מרכיב חשוב בחלבון הנושא את החמצן בכדוריות הדם האדומות (ההמוגלובין), בתאי שריר (מיוגלובין), בתהליכים אנזימטיים שונים ובמרכיבים חיוניים נוספים. הברזל נספג באופן חלקי בלבד במערכת העיכול. תוספי ויטמינים המכילים ברזל עלולים לגרום לתופעות לוואי מגוונות, בעיקר במערכת העיכול, למשל בחילה או עצירות. לכן, בדרך כלל, לא מומלץ לנטול ברזל בשליש הראשון להיריון, שבו קיימות בחילות ממילא. ברזל מהווה מרכיב עיקרי בתוספים השגרתיים הנלקחים במהלך השליש השני והשלישי של ההיריון למניעת אנמיה (חוסר ברזל). חשוב לנטול ברזל בדרך שתעודד את ספיגתו, דהיינו: ללא חלב ומוצריו וללא קפאין, עדיף עם פרי הדר או מיץ חומצי אחר.

ברזל נמצא במיץ שזיפים יבשים, פירות יבשים, שעועית, אפונה, שומשום, בשר הודו, כבד, חלמון ומזון שבושל במחבת ברזל.

סידן: הסידן מהווה מרכיב עיקרי של השלד ונספג ביעילות במהלך ההיריון בגופנו ובגוף העובר.  תוספת סידן מומלצת לנשים שתזונתן דלה. סידן נמצא במוצרי חלב ובמגוון של מזונות העשירים בחלבון, כגון בשר, מוצרי סויה, קטניות ודגנים. תזונה צמחונית נאותה יכולה לספק חלבון בכמות מספקת לעובר.

צילום, אור קפלן
סגירת תפריט
דילוג לתוכן