פתאום יש לנו ילד או ילדה. אחרי חודשים ארוכים של ציפייה, אחרי לידה או תהליך אימוץ, אנחנו עוברות את הסף הבלתי ייאמן אל תוך האימהוּת. את מה שזה עושה לנו, פיזית ורגשית, יכולנו לפני כן רק לדמיין. החיים, הזוגיות, המשפחה והזהות האישית עוברים שינויים דרמטיים. התפיסה שלנו משתנה. הגענו לעוד שלב בחיים.
בשנה הראשונה אנחנו מופתעות פעמים רבות לגלות אילו כוחות עצורים בתוכנו, אילו אינסטינקטים מדהימים פועלים בנו; בפעמים אחרות אנחנו חשות שאנחנו לא מסוגלות לכלום והביטחון העצמי שלנו צולל אל מתחת לאפס. שטות פעוטה, כמו חיתול מלא שלא שמנו לב אליו ולא הוחלף מיד, יכולה לגרום לנו לבכי היסטרי ולתחושת כישלון כאֵם, ולעומת זאת, אם הצלחנו להרדים תינוק חסר מנוחה שסובל מגזים אנחנו מרגישות כמו מלכות העולם.
"הייתי כל כך עסוקה בלהכין את עצמי ללידה שבכלל לא חשבתי על כל מה שיבוא אחר כך, אחרי שהתינוקת תיוולד. לא התכוננתי לזה בכלל. לא היה לי מושג מה עומד לקרות".
השנה הראשונה לאימהוּת היא תקופה מטלטלת, מדהימה, מרגשת ומתישה. אהבה וייאוש, בכי וצחוק מציפים אותנו ברמות שלא יכולנו לתאר לפני כן. השינויים הדרמטיים שהתינוקות עוברים בחודשים הראשונים לחייהם מהדהדים בשינויים שאנחנו, כאימהות טריות, עוברות יחד איתם. זו תקופה שכדאי להיערך לקראתה, בבנייה של רשתות תמיכה ודאגה לסיוע מבן/בת הזוג, מקרובי משפחה, מחברים ומחברות, מאנשי ונשות מקצוע וממקורות תמיכה אחרים בקהילה.
תחושות לגבי הלידה
חוויית הלידה טומנת בחובה רגשות שונים עבור נשים שונות: חלקנו מתייחסות אליה כאל אמצעי להשגת המטרה – תינוק או תינוקת בריאים, אחרות מקוות ומצפות שהלידה עצמה תהיה חוויה רוחנית ומשמעותית עבורן. כך או כך, לידה שעברה בשלום ותינוק/ת בריאים, יגרמו לנו הקלה עצומה.
"למרות שהייתה לי לידה ארוכה וקשה, הרגשתי בעננים אחרי שהתינוק נולד. רציתי לחגוג, לקפוץ מהמיטה ולרוץ מסביב לחדר. ואז, אחרי כמה שעות, העייפות תפסה אותי והרגשתי מותשת לחלוטין. כל שריר וכל עצם בגופי כאבו, אבל איכשהו לא היה לי אכפת. זו הייתה עייפות טובה. מהסוג שבא כשמגיעים לקצה גבול היכולת. יחד עם העייפות הגיעו תחושות חדשות, שקטות יותר, של שלווה, אושר, חום כלפי התינוק שלי ותחושה של חיבור עם כל המין הנשי!"
יכולות לעלות בנו גם תחושות אחרות, במיוחד אם הלידה לא הייתה כפי שקיווינו, או אם היו התערבויות בלתי צפויות או סיבוכים במהלך הלידה. אכזבה ממהלך הלידה יכולה לעורר בנו תחושות אשמה, תהיות על איך זה קרה, כעס כלפי הצוות הרפואי ואף דיכאון.
"האימהוּת החדשה שלי כללה ניתוח חירום קיסרי ואחריו שעות ארוכות ליד מיטת התינוק שלי ביחידה לטיפול נמרץ ביילודים, ריצה בין התייעצויות עם רופאים לבין שאיבת חלב בשביל הצינור האפי-קיבתי של התינוק שלי, שינה חטופה על מיטות מתקפלות במשך שבועות, אכילה – אם זכרתי לאכול או אם היה לי זמן, והפרעות מתמשכות מסביב לשעון של אחיות, רופאים, סטודנטים לרפואה, מתמחים, עובדים סוציאליים, מבקרים ואפילו של אנשי הניקיון והסניטציה.
שלוש שנים אחרי, הבן שלי בריא ושלם, אבל אני עדיין מתאבלת על אובדן כל הרגעים הראשונים שלו כתינוק ועל אובדן האושר אליו כמהתי כל כך לקראת הכניסה לתפקידי כאימא טרייה".
בעיות בריאותיות של התינוק/ת מחייבות אותנו להתמודד עם החלטות קשות ועם עבודה מול ויחד עם הצוות הרפואי המטפל בתינוק/ת. במצב כזה, הצרכים הנפשיים והגופניים שלנו יצטרכו לחכות, לפחות באופן זמני. לכן, תמיכה היא חיונית במצבים כאלה, בין אם אלו עובדות/ים סוציאליות/ים בבית החולים, חברות וחברים, משפחה, ארגוני תמיכה להורים, או הורים טריים אחרים. בכל מצב, חשוב שנזכור תמיד לסמוך על האינטואיציה שלנו, כולל בנוגע לא/נשים שרוצים לסייע ולתמוך. זה בסדר גם להימנע מאלו שאנחנו מרגישות שאינם עוזרים לנו באמת.
שינויים גופניים לאחר לידה
תהליכי ההיריון והלידה הם חוויה גופנית בעלת עוצמה אדירה. לא משנה מה היה מהלך הלידה, הגוף שלנו זקוק למנוחה. בדרך כלל, נדרשים כששה שבועות עד שהגוף יחלים לגמרי. שבועות אלו מכונים לעיתים "הטרימסטר הרביעי", או "משכב לידה".
"היום אני מבינה שלידה זה טראומה לגוף ושצריך זמן להחלים. לא שמתי לב בכלל מה קורה איתי. לא שמתי לב אם אני עושה קקי או שותה. הרופא שאל אותי אם היו לי עצירויות וממש לא זכרתי. יכול להיות שהיו לי אבל לא הייתי ערה לזה בכלל."
השעות הראשונות לאחר הלידה
אחרי לידה נרתיקית, רובנו נוכל לקום ולהסתובב בתוך מספר שעות. אם נהיה על הרגליים זמן קצר לאחר הלידה, נפחית את הסיכון לבעיות בשלפוחית השתן ובמעי, והחיוניות תשוב אלינו מהר יותר. מצד שני, אין זה אומר שעלינו לחזור מיד לפעילויות הרגילות, וחשוב שננוח בכל הזדמנות אפשרית. תחושות עייפות או חולשה רבה יכולות להעיד על אנמיה (חוסר ברזל בדם). במצב כזה, כדאי לאכול מזון עשיר בברזל ולבדוק עם רופא/ה או אחות את האפשרות והצורך ליטול תוספי ברזל או ויטמינים.
לאחר הלידה, הרחם ממשיך להתכווץ, על מנת לגרום לסגירת כלי הדם ולחזרה הדרגתית לגודלו הקודם. התכווצויות אלו עלולות לכאוב. ככל שמספר ההריונות עולה וכשמדובר בהיריון מרובה עוברים, ההתכווצויות חזקות, ממושכות וכואבות יותר. גם הנקה גורמת להתכווצויות ברחם בגלל שהיא ממריצה הורמונים הגורמים לרחם להתכווץ (לכן, רחם של נשים מניקות חוזר לגודלו המקורי מהר יותר מרחם של נשים שאינן מניקות). אחת הדרכים להקל על הכאב היא לשכב על הבטן, כאשר כרית מונחת מתחת לבטן התחתונה שלנו.
כמעט כל הנשים חוות אי נוחות מסוימת אחרי לידה. למשל, אם ישנם תפרים (אחרי ביצוע חתך חיץ – אפיזוטומיה), קרוב לוודאי שנרגיש אי נוחות באזור החיץ ואיבר המין. דוגמה נוספת היא כאבי גב, שעלולים להופיע לסירוגין אם קיבלנו אפידורל.
טיפים לטיפול בכאבים באזור הנרתיק, במיוחד לאחר חתך חיץ
- לשטוף את אזור הנרתיק פעמים רבות במים ללא סבון.
- לבצע אמבטיות ישיבה במים פושרים.
- להקפיא פד ספוג בתמיסת מגנזיום סולפט (ניתן להשיג בבתי המרקחת) או בתה קמומיל, ולהניח כתחבושת היגיינית.
- למלא קונדום במעט מים, להקפיא, ולהניח על התחבושת ההיגיינית.
- לבצע תרגילי קיגל לחיזוק שרירי רצפת האגן.
- למרוח משחות משככות כאבים, כדוגמת הממליס, קלנדולה או ארניקה.
השבועות הראשונים אחרי הלידה
הדימום שמתרחש לאחר הלידה נקרא הפרשת לידה או זוב לידה ("לוכיה"). דימום זה מתרחש הן אחרי לידה נרתיקית והן אחרי ניתוח קיסרי. הפרשת הלידה היא שילוב של דם ורקמות שהרחם לא זקוק להן יותר. ההפרשה אדומה במשך כמה ימים, לאחר מכן הופך צבעה לוורוד, אחר כך למעין חום, ואז ללבן לפני שההפרשה פוסקת, כשבועיים עד שמונה שבועות לאחר הלידה. אם הדימום כבד באופן חריג, או מתחיל שוב אחרי שהפסיק, אם ההפרשה מדיפה ריח רע או שמתפתח חום גבוה – ייתכן שהתפתח זיהום ומומלץ מאוד להיבדק בהקדם על ידי אחות או רופא/ה.
חלקנו מרגישות שאחרי הלידה רצפת האגן וקירות הבטן שלנו חלשים ורפויים. אחרות יחושו כאבים בעת קיום יחסי מין וכאבים אחרים באיבר המין, או יסבלו מבריחת שתן (חוסר שליטה במתן השתן). חשוב לספר על בעיות אלו לרופא/ה שלנו או לפיזיותרפיסט/ית המתמחה בחיזוק ושיקום רצפת האגן. השינויים שגופנו עבר במהלך ההיריון והלידה משפיעים גם על היציבה שלנו. ביצוע תרגילי קיגל מיד לאחר הלידה, בשילוב עם תרגילים עדינים לשרירי הבטן והרמות רגליים (בתנאי שהלידה הייתה נרתיקית ולא בניתוח קיסרי), יעזרו לחזק את שרירי הבטן ורצפת האגן ולהבטיח יציבה נכונה ובריאה יותר.
גופנו מתחיל לייצר חלב מיד לאחר צאת השיליה. לאלה מאיתנו שאינן מניקות, יצטבר החלב בשד ויאותת לגוף להפסיק לייצר אותו. ביום השני או השלישי ייווצר גודש בשדיים והם עלולים לכאוב.
תהליך ההחלמה לאחר ניתוח קיסרי
לידה קיסרית היא ניתוח בטן רציני. תחושות חולשה, חולי וכאבים באזור החתך נפוצים בעקבות הניתוח. ברוב המקרים, נשים שילדו בניתוח קיסרי נשארות להחלמה ולמעקב בבית החולים כחמישה ימים, לעומת מי שילדו בלידה וגינאלית, המשתחררות לרוב אחרי 48 שעות. רבות מאיתנו חוות גם קשיים בשינוי תנוחה, בכניסה וביציאה מהמיטה או בהחזקת התינוק להנקה. במקרים מסוימים, נשים אחרי ניתוח קיסרי נשארות מחוברות לאינפוזיה לצורך מתן נוזלים וכן לקתטר (המנקז את שלפוחית השתן) למשך 24 עד 48 שעות. אם לא נוח לנו עם הקתטר כדאי לשאול אם יש אפשרות להוציא אותו מוקדם יותר. בנוסף, אפשר לבקש שהאינפוזיה תמוקם כך שלא תפריע להנקה. חשוב להימנע מביצוע תרגילי בטן עד שהמיילדת או הרופא/ה יאמרו שהחתך החלים דיו כדי לאפשר זאת.
"ההחלמה מהניתוח הקיסרי שעברתי הייתה שונה לחלוטין מההחלמה אחרי הלידה הנרתיקית. הכאב היה חזק הרבה יותר. היה חתך עם תפרים. אחרי ניתוח קיסרי את מחלימה ממשהו שנעשה לך, לא ממשהו שגופך היה אמור לעשות. ההתחברות ויצירת הקשר עם התינוקת שלי לקחו יותר זמן כי ניסיתי לטפל בעצמי מבחינה גופנית ולהרגיש טוב יותר לפני שיכולתי להקדיש את כל כולי לתינוקת."
למרות הקושי, כדאי מאד לקום מהמיטה ולהתהלך תוך יום לאחר הניתוח הקיסרי. ההליכה תכאב אמנם, אך תועיל למערכת העיכול ולמניעת קרישי דם ברגליים (פקקת). חשוב להימנע מלהרים דברים כבדים ומפעילות מאומצת. כאבי גזים או תחושת עצירות יכולים להופיע בשלב זה, כאשר המעיים חוזרים שוב לפעולה. במצבים כאלה, חשוב שנרשה לעצמנו לבקש כל מה שגורם לנו להרגיש טוב יותר, בין אם אלה ביקורים תכופים של המשפחה והחברים/ות, אוכל מהבית או עיסויים בזמן עייפות וכאבים. חלק מבתי החולים יאפשרו גם לבן/בת הזוג להישאר ללון, אם נרצה בכך.
הנקה
"כשבתי הבכורה הייתה בת פחות מחודש, אחרי שבועות של לילות מרוטים, תינוקת שכל הזמן בוכה ולא עולה במשקל ושלל עצות מכל מיני חברות, התקשרתי לאימא שלי בוכה ועייפה. היא הגיעה תוך חצי שעה עם בקבוקים ותחליף חלב ושלחה אותי לישון בחדר הכי מרוחק בבית. בעודי עולה לחדר חשתי אכזבה הולכת וגוברת מעצמי ומהאימהוּת הטרייה שלי. אחרי כ-3 שעות שינה ומקלחת ארוכה וטובה ירדתי לסלון והתענגתי על השקט, חשבתי שאולי הן מטיילות בחוץ. התברר שבתי ישנה לה בשלווה בלול אחרי האכלה בבקבוק וטיול. מאותו הרגע הבנתי שאימא ותינוקת רגועות זה לא פחות משמעותי וחשוב מהנקה. כשנולד בני השני כבר הייתי מוכנה ונכונה לכל הקשיים האלו וההנקה הייתה מוצלחת ביותר."
חלב אם מספק לתינוקות איזון נכון של חומרים מזינים, תוך הסתגלות מתמדת לצרכיהם המשתנים, ועוזר לחזק את המערכת החיסונית. אם מניקה מייצרת בחלב בדיוק את הנוגדנים הדרושים לווירוס או חיידק שהתינוק/ת חשופים אליהם. ההנקה מגדילה מאוד את יכולת העמידה של התינוק/ת בפני מחלות וזיהומים. תינוקות שאינם יונקים נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח בעיות בריאותיות, ביניהן אלרגיות, זיהומים באוזן ובדרכי הנשימה התחתונות, בעיות במערכת העיכול, סוכרת מסוג 1, לוקמיה וסוגי סרטן אחרים שמופיעים בעיקר בילדות.
ההנקה תורמת גם לבריאותנו ומסייעת בחזרה מהירה יותר למשקל שלפני ההיריון. הממצא המרשים ביותר הוא שהנקה קשורה בהפחתה משמעותית בשכיחות סרטן השד. ישנם מחקרים המראים שבקרב נשים שמניקות במשך שנתיים או יותר, שיעורי המחלה הם כמחצית משיעורי המחלה בקרב נשים שלא מניקות.
"לאחר לידת ביתי הבכורה הרגשתי תשושה, כששמו אותה על בטני והיא זחלה לשד והחלה למצוץ הייתי בשמים! כן, כאב בהתחלה, ואפילו היא לי פצע בפטמה. התייעצתי עם ליגת לה לצ'ה והסבירו לי איך להחזיק אותה בצורה אופטימאלית. לקח זמן עד ריפוי הפטמה אך בשקילה בטיפת חלב שראיתי עליה במשקל הרגשתי WOW, גופי גרם לה לגדול. איזה דבר נפלא!"
נכון ל-2010, כ-85 אחוז מהנשים בישראל מתחילות להניק לאחר הלידה, וכמעט 40 אחוז עדיין מניקות כשהתינוק/ת בגיל חצי שנה. שיעור זה גבוה מאשר בארה"ב, אך נמוך ממדינות סקנדינביה, בהן כ-98 אחוז מהנשים מתחילות להניק ו-70 אחוז מהן עדיין מניקות אחרי חצי שנה. אין ספק כי במדינות התומכות בחופשת לידה ארוכה מזו הנהוגה בישראל ובארה"ב, שמערכות הבריאות שלהן מספקות פרקטיקות תומכות הנקה בבתי החולים ושקיימות בהן תמיכה וקבלה חברתית של הנקה ושהות ממושכת עם הרך הנולד, קל יותר לאמץ הנקה לאורך זמן לאלו מאיתנו הרוצות בכך.
משרד הבריאות בישראל ממליץ על הנקה כאמצעי האכלה יחיד עד תום החודש הרביעי לחיי התינוק/ת, טעימות של מוצקים (2-4 כפיות ליום) מגיל זה ועד גיל שישה חודשים והגדלת כמות המוצקים ביחס לחלב או תמ"ל מהחודש השישי ועד גיל שנה ויותר. מדיניות המשרד מעודדת קבלת ייעוץ על הנקה לפני הלידה ולאחריה, והנקה על פי דרישה בימים שלאחר הלידה. עם זאת, עדיין מתקיים בבתי-חולים ובמוסדות בריאות אחרים, שיווק אגרסיבי של חברות מסחריות, המשווקות תרכובות מזון לתינוקות כתחליף לחלב אם, על אף שתרכובות אלה אינן שוות ערך לחלב אם.
תרכובות מזון לתינוקות כתחליף לחלב אם
בתקופות קדומות האפשרות היחידה לאימא חדשה לא להניק הייתה למצוא מינקת. כיום, נוכל להשתמש בתרכובות מזון לתינוקות ("תחליפי חלב אם", "פורמולה") כאלטרנטיבה. יש נשים המעדיפות להשתמש בתחליף חלב בשילוב עם הנקה, ואחרות רק בתחליפי חלב.
כל תחליפי החלב מחקים חלב אם, אבל הם לא תחליף מושלם. חלב אם מכיל תאים חיים וחלבונים המספקים חיסון ממחלות, שאין בתחליפי החלב. לכן, תחליף החלב מספק רכיבים תזונתיים בסיסיים הדרושים לגדילה ולהתפתחות תקינים, אך אינו מספק את ההגנה ממחלות שמספק חלב אם.
ישנם תחליפים המבוססים על חלב פרה וישנם המבוססים על סויה. לשניהם מוסיפים רכיבים תזונתיים כדי שהתוצר הסופי יחקה חלב אם. שני הסוגים בעלי כמות דומה של חומרים מזינים, אך סוגי החלבון והסוכר שונים מאלו הנמצאים בחלב האם. ישנם תחליפי חלב חדשים בהם שינו את סוג החלבון או הסוכר (לקטוז או פרוקטוז). תחליפים אלו מיועדים לתינוקות בעלי צרכים מיוחדים, כמו פגים או תינוקות הרגישים ללקטוז, הנמצא בתחליפים מבוססי חלב פרה. בשנים האחרונות, הוסיפו יצרניות תרכובות המזון לתינוקות רכיבים תזונתיים בהתבסס על ידע חדש לגבי הרכב חלב האם.
תחליפי חלב אם על בסיס סויה הפכו פופולאריים בשנות ה-90, לאור דאגות שעלו ביחס לאלרגיות לחלבון המצוי בחלב פרה. תינוקות עלולים להיות רגישים במיוחד ולפתח אלרגיות לחלבון שבאוכל, ובין 1% ל-3% מהתינוקות מפתחים אלרגיה לחלבון בחלב פרה. תחליפי חלב האם המבוססים על סויה נועדו למנוע אלרגיות אלו, אך הסתבר שתינוק/ת יכולים לפתח אלרגיה גם לחלבון הסויה. באחרונה, תחליפים המבוססים על סויה עוררו גם הם דאגה בשל החשש שהם גורמים לבעיות בבלוטות התריס או במערכת המין, מכיוון שהם מכילים חומרים מסוג איסופלבון הדומים להורמון הנשי. עד כה, מחקרים לא מצאו הבדלים בטווח הקצר או הארוך בגדילה או בשכיחות המחלות בקרב תינוקות שניזונו מתחליפי חלב מבוססי חלב פרה ביחס לתינוקות שניזונו מתחליפים מבוססי סויה.
כדאי לזכור שכמו בכל תחומי חיינו, גם ביחס להנקה יש אופנות מתחלפות ולעתים הן משפיעות על גופנו וחירותנו. כך, נשים רבות מניקות היום את ילדיהן, אך לא כולן עושות זאת מבחירה אישית, אלא לעתים בכורח, תוך לחץ מהסביבה, המשפחה, בן/בת הזוג והחברים.
במקרים רבים ההנקה נפסקת בגלל בעיות טכניות וחוסר ידע, הנובעים בדרך כלל מהעדר הדרכה ותמיכה להנקה נכונה. ישיבה בתנוחה לא נוחה, מיקום לא נכון של התינוק/ת, או חיבור לא טוב שלהם לשד עלולים לגרום לגודש בשדיים, לסדקים ולפצעים בפטמות, ולסבל לנו ולתינוק/ת. תמיכה נכונה ומקצועית של יועצות הנקה בבית החולים ולאחר השחרור הביתה יכולה מאוד לסייע.
עם זאת, לפעמים ההנקה פשוט לא מסתדרת. חוסר הצלחה בהנקה מוביל לעיתים לתחושה של כישלון טראומטי, העלול ללוות אותנו כל חיינו. חשוב שנזכור שהנקה איננה הדרך היחידה לתת חום, אהבה, תזונה ובריאות לילדינו. ישנן דרכים אחרות לעשות זאת, שיכולות להיות עדיפות עבורנו. יותר מכל, חשוב שכל החלטה שניקח תהיה מתוך בחירה אמיתית, השומרת על חירותנו הגופנית והנפשית.
