רבות נאמר בשבחה של ההנקה. אולם לא אחת גם אם נרצה מאד להניק את תינוקינו, ההנקה לא באה בקלות, היא יכולה להיות קשה ומתסכלת בתחילת הדרך. הנקה בימים הראשונים לאחר לידה היא מאתגרת אולם חשובה מאד ואם נבחר להניק שווה ללמוד ולהבין אודותיה.

צילום, טל שוחט

קולוסטרום

קולוסטרום, הנוזל המופק בשד לפני החלב עצמו, עשיר במיוחד בנוגדנים שמגנים על התינוק/ת מפני דלקות. רוב הנשים מייצרות כשלוש כפות של חלב ב-24 השעות הראשונות לאחר הלידה, ו-13 כפות ביום השני: בדיוק הכמות המספיקה לתינוק/ת, שקיבתם בגודל האגרוף שלהם. אימהות שצריכות לשאוב חלב מסיבות רפואיות, למשל כשהתינוק/ת מאושפזים ביחידה לטיפול נמרץ, עלולות להתייאש מכמות החלב הקטנה כל כך בשלושת הימים הראשונים. אולם עד היום השלישי או הרביעי רוב האימהות שואבות כמות גדולה יותר של חלב.

היצע וביקוש

הירידה ברמות הפרוגסטרון אחרי הלידה גורמת להתחלת ייצור החלב, הממשיך להיווצר לפי עיקרון של היצע וביקוש. כאשר התינוק/ת יונקת, נוצר גירוי בפטמה ובעטרה, שמאותת לבלוטת יותרת המוח לשחרר אוקסיטוצין ופרולקטין. האוקסיטוצין אחראי ל"רפלקס שחרור החלב", הגורם להזרמת החלב מהבלוטות לכיוון הפטמה והחוצה. הפרולקטין אחראי לייצור החלב. כאשר השד מתרוקן, בלוטות החלב מגיבות לפרולקטין ונוצר עוד חלב. ככל שהשדיים מתרוקנים יותר כך נייצר יותר חלב. זו הסיבה שנשים המניקות תאומים מייצרות מספיק חלב לשניהם.

מיקום והיצמדות התינוק/ת אל השד

המפתח למניעת כאב ולהבטחת זרימת החלב הוא היצמדות טובה של התינוק/ת אל השד, כשהתינוק/ת מכניסים כמה שיותר ממנו לפה ולא צובטים את הפטמה בין החניכיים בקדמת הפה (אחת הדרכים להמחיש זאת היא ששפתי התינוק/ת צריכות להיראות כאילו הוא "אריה שואג" ולא כ"חזיר המשרבב את שפתיו"). כדי להצמיד את התינוק/ת, מומלץ לתמוך בשד עם האצבעות רחוק מהפטמה ולוודא שהאצבעות לא מפריעות לתינוק/ת. לאחר מכן, גירוי של מרכז השפה התחתונה של התינוק/ת בעזרת הפטמה יוכל להפעיל את רפלקס החיפוש. כשהתינוק/ת פותחים פה גדול, נצטרך לחבק את התינוק/ת אל השד כך שהפטמה תהיה עמוק בפיו/ה והחלב יתחיל לזרום בקלות.

"בימים הראשונים התייעצתי עם כל מי שרק יכולתי לגבי ההנקה – צוות האחיות, חברות שלי, אחותי. בלי בושה. בכל פעם שהנקתי, הראיתי למי שהייתה לידי ושאלתי אותה אם התנוחה נראית לה נכונה, אם התינוק מחזיק מספיק טוב את השד בפה. ככה אספתי טיפים ועצות שעזרו לי מאד בהמשך".

רבות מאיתנו משתמשות בטבעיות בתנוחת הערסול כדי להאכיל את התינוקות שלנו, כשהתינוק/ת נמצאים בזרועותינו על צידם, עם הפנים אלינו, בטן אל בטן, פטמה לאף. כדי להימנע מכאבי גב כדאי להניח כרית מתחת לתינוק/ת ולהביא אותם אלינו במקום לרכון אליהם. אחיזת ה"פוטבול", כשהתינוק/ת לצידנו ורגליו/ה מקופלות מתחת לזרועותינו, יעילה במיוחד למי שעברה ניתוח קיסרי, כיוון שהתנוחה מונעת לחץ על התפרים בבטן. היא נוחה גם עבור בעלות השדיים הגדולים מבינינו, כי כך קל יותר לראות את הפה של התינוק/ת. אפשר גם לשכב על הצד ליד התינוק/ת, בטן אל בטן כשהתינוק/ת יונקים תוך כדי שכיבה על הצד עם הפנים אלינו.

טיפים להנקה מוצלחת

  • בחודש הראשון רצוי להניק לפי דרישת התינוק/ת ולא לפי שעות קבועות.
  • במידה ואנחנו נתקלות בבעיות או בשאלות מטרידות, מומלץ מאוד להתייעץ עם יועצת הנקה או מדריכת הנקה מוקדם ככל האפשר.
  • ההנקה חשובה, אך לא תמיד נצליח בה מיד, הכרת הקשיים מראש תסייע במשימת ההנקה.
  • רצוי מאוד לשחרר את הלחץ. אימהוּת חדשה מלחיצה מטבעה, אך פעולת ההנקה טובה יותר כאשר אנחנו מצליחות לעשות אותה ברוגע.
  • כדאי לגבש סביבנו סביבה תומכת הנקה: משפחה, חברות, קבוצת אימהות, אותן נוכל לשתף בקשיים ובהתלבטויות סביב ההנקה.
  • אם מניקה עלולה לאבד בזמן ההנקה עד 300 מ"ל נוזלים (כתוצאה מהנקה והזעה). לכן, כדי למנוע התייבשות וכדי לספק את צרכי התינוק/ת, חשוב לשתות כמות גדולה במיוחד של נוזלים תוך כדי ולאחר ההנקה. בקבוק מים גדול הוא מלווה מצוין לכל הנקה.
  • הדרך הטובה ביותר לשמור על אנרגיה ועל ייצור החלב בתקופת הנקה היא לישון. לכן, במיוחד בשבועות הראשונים, מומלץ ללכת לישון כל אימת שהתינוק/ת ישנים (כן, גם באמצע היום).

 

אתגרים בהנקה

התינוק/ת לא יכולים להיצמד

לתינוקות מסוימים, במיוחד כאלה שנולדו בשבוע מוקדם, יש בעיה להיצמד אל השד, או שהם ישנוניים יותר מהרגיל במהלך 12-14 השעות הראשונות לחייהם. אם זה קורה, כדאי להמשיך להציע לתינוק/ת את השד ולנסות לזהות סימני רעב. כדי להעיר תינוקות אפשר לדגדג את כפות רגליהם, לעסות אותם, להפשיט אותם או להחליף להם חיתול. בשונה מהתינוקות הישנוניים, יש תינוקות שהם ערניים אך מאד לא רגועים, ולכן לא מצליחים להיצמד לשד. טכניקות הרגעה – כמו מגע עור-בעור בינינו ובין התינוק/ת (שמומלץ תמיד, במיוחד לתינוקות שנולדו פגים – ראו "פגים" בפרק 24: קשיי פוריות), לתת להם למצוץ אצבע לפני שאנחנו נותנות את השד, והוצאה של קולוסטרום לפטמה – יכולים להרגיע את התינוק/ת כך שיוכלו להתחיל לאכול. כדאי לנסות לשנות את האחיזה בתינוק/ת ואת מיקומם על השד, כיוון שתנוחות שונות יכולות להועיל יותר מהאחרות. חלקנו צריכות לעורר את הפטמה כדי שתהיה זקופה ונוקשה מספיק על מנת שהתינוק/ת יוכלו לתפוס אותה.

אם התינוק/ת עדיין לא יכולים להיצמד לשד, כדאי להתחיל לשאוב חלב כל שלוש שעות למשך 10-15 דקות. בימים הראשונים יותר יעיל לשאוב חלב עם היד. אפשר לנסות גם משאבה ידנית או חשמלית שבה ניתן לשלוט על העוצמה. בהמשך כדאי להשתמש במשאבה חשמלית המאפשרת שאיבה כפולה (בשני השדיים בו זמנית). המשאבה תאותת לגוף להמשיך לייצר חלב עד שהתינוק/ת יצליחו לינוק ביעילות. אפשר להשתמש במזרק קטן או כפית כדי לטפטף את החלב לפה של התינוק/ת.

עוד בבית החולים, מומלץ לנסות לפגוש יועצת הנקה, הנמנית על צוות מחלקת היולדות. אם אנחנו עוזבות את בית החולים לפני שהתינוק/ת יונקים ביעילות, כדאי לשקול פגישת מעקב עם בעל/ת ידע בנושא, כמו יועצת הנקה מוסמכת או מדריכת הנקה. ראו רשימת יועצות באתר האיגוד הישראלי ליועצות הנקה.. מקור סיוע נוסף הוא 'ליגת לה לצ'ה' , עמותה ישראלית השייכת לארגון בין לאומי, שמטרתו לעודד ולתמוך בהנקה. מדריכות העמותה מעניקות בהתנדבות תמיכה ומידע בנושא הנקה, לרוב בטלפון, ומקיימות מפגשים חודשיים ברחבי הארץ העוסקים באימהוּת והנקה.

"התינוק הראשון שלי סירב לקחת את השד – הרגשתי כאילו הוא דוחה אותי; לקח שעות להצמיד אותו לשד ואז אחרי עשר דקות הייתי צריכה "להחליף צד" כמו שהאחות אמרה. המשפחה שלי דחקה בי להפסיק. אחרי שבוע החלטתי לשאוב ולהאכיל מבקבוק. עם התינוק הבא, הקשבתי רק לחברה שלי שהניקה בהצלחה. הנקתי אותו במשך 13 חודשים ואת התינוק השלישי במשך שלוש שנים! אם התינוק הראשון שלי היה השלישי הייתי מרגישה בטוחה יותר והייתי מתמודדת טוב יותר. הוא בטח היה נצמד בסופו של דבר".

פטמה שקועה

אצל חלקנו הפטמות זקורות (בולטות או מזדקפות) בזמן שפשוף או גירוי, בעוד שאצל חלקנו הן נסוגות (שוקעות) כאשר יש לחץ על העטרה, דבר שמקשה על רוב התינוקות להיצמד לשד. בפטמות אחרות יש מעין חריץ באמצע שיכול להיפצע ולכאוב. האכלת התינוק/ת בשעה הראשונה לחייהם והימנעות מבקבוקים יכולות לסייע, וכן, "קונכיות הנקה", העשויות מפלסטיק גמיש עם חור לפטמה, שאותן לובשים בתוך החזייה בחודש האחרון להיריון. ה"קונכיות" מסייעות בהוצאת הפטמות והכנה להנקה. בזמן ההנקה ניתן להשתמש ב"פטמת סיליקון". אם התינוק/ת לא מצליחים להיצמד לשד לאורך זמן, ייתכן שנצטרך ולהאכילם בבקבוק, בכוס או במזרק.

גודש

מלאות היא סימן טוב, שמעיד על כך שהגוף יכין מספיק חלב לתינוק. עם זאת, כאשר החלב משתנה מקולוסטרום לחלב בשל, השדיים יכולים להתמלא כל-כך עד שהתינוק/ת יתקשו להיצמד. גודש מאופיין בשדיים קשים ובעור מתוח, אדום וחם למגע. במקרה של גודש אפשר להוציא חלב ידנית לתוך בד נקי או להשתמש לכמה דקות במשאבת חלב עד שהשד מתרכך מסביב לפטמה (שאיבה ארוכה מדי תגרום לגירוי ולייצור עוד חלב, ולכן גם ליותר גודש). הנחת קומפרסים קרים מובילה להתכווצות כלי דם ולכן לזרימת דם יעילה, ירידה בבצקת והעברת חלב יעילה. יכולים לסייע גם עיסוי השד בתנועות סיבוביות לכיוון הפטמות, הנחת עלי כרוב קרים בתוך החזייה, הנחת התינוק/ת על השד בתכיפות גדולה, ומסג' או מים חמים על הגב בין השכמות, שמסייעים לרפלקס שחרור החלב.

גודש הוא מצב זמני, ועם טיפול קפדני רובנו מרגישות הקלה תוך 24-48 שעות. אולם גודש לא מטופל עלול לגרום לבעיות, כיוון שהוא מפחית את ייצור החלב, בכך שהוא מכוונן את מנגנון הביופידבק לעיכוב פרולקטין. אם השדיים לא מתרככים משמעותית כשהתינוק/ת יונקים, חשוב לפנות לעזרה מקצועית. התינוקות מקבלים חלב גם כשהחזה גדוש, לכן חשוב להמשיך להניק גם בעת גודש.

התינוק/ת בוכים או "עצבנים" על השד

ישנם מצבים בהם התינוק/ת עצבנים או בוכים בשעת ההנקה. זו יכולה להיות חוויה מאד מתסכלת ומלחיצה עבורנו, במיוחד כשאנחנו מאמינות שההנקה אמורה להרגיע את התינוק/ת. יש כמה סיבות אפשריות לרוגז של תינוקות בזמן ההנקה: ייתכן, למשל, שזרם החלב חלש מדי או לחילופין, מהיר מדי (מצב המכונה "רפלקס מהיר של שחרור החלב"), כך שיותר מדי חלב מגיע בבת אחת לפה של התינוק/ת והם מתקשים להתמודד אתו. התייעצות עם יועצת הנקה והתבוננות בהתנהגות התינוק/ת לפני ותוך כדי ההנקה יכולה לעזור לאבחן מה מציק להם, ולהפיג את תחושות התסכול והכישלון.

לקריאה נוספת, ראו הספר נשים לגופן, 2011. טל תמיר (עורכת). בן שמן: הוצאת מודן