למרות שככלל, אין להלכה היהודית גישות חד משמעיות בדילמות מוסריות, ובכללן דילמות מתחום הביו-אתיקה, ניתן לקבוע כי בכל הקשור לטכנולוגיות ההפריה המודרניות עמדת ההלכה מתירנית מאוד. לטעמי, היא קשורה למגמה אידיאולוגית הרואה בפריון ערך חשוב מאוד, ויחד עם זאת, מגלמת תפיסות מגדריות באשר לתפקידן וייעודן העיקרי של נשים.

הזרעה מלאכותית

הבעיות העקרוניות העולות סביב מעמדה ההלכתי של הזרעה מלאכותית מתורם יהודי שאינו בן הזוג של האשה הן:

ניאוף – האם אשה נשואה המבצעת פעולה זו עוברת על איסור ניאוף והילד הנולד הוא ממזר? (כלומר, האם האיסורים המיניים בתורה דורשים מגע מיני בין החוטאים, או שהם חמורים יותר וכוללים איסור העברת זרע בין גבר לאשה גם ללא קרבה גופנית). רוב מוחלט של פוסקי ההלכה קובעים כי היסוד העובדתי הקובע הוא מגע מיני ולא עצם נתינת שכבת זרע זרה ברחם האשה, ולכן לא מדובר בניאוף.

  1. גילוי עריות – ייתכן כי מזרעו של תורם אחד תופרינה נשים רבות, כך שייתכנו נישואי אחים ללא ידיעתם, והילדים שיוולדו להם יהיו ממזרים. חשש זה תקף גם לגבי נשים שאינן נשואות.
  2. האם בהזרעה מלאכותית מקיים בעל הזרע מצוות פרו ורבו? תשובה לשאלה זו תכריע האם הוא עובר על איסור הוצאת זרע לבטלה.

כאשר מדובר בתרומת זרע, נשמרת בדרך כלל זהות התורם בחיסיון מוחלט. לכאורה, ניתן להתיר הזרעה מתורם יהודי בתנאי שתיחשף זהותו וייערך רישום מדויק של הפעולה. למרות זאת, אין אנו שומעות על היתרים מסוג זה. בכדי לפתור את הקושי, דנו הפוסקים באפשרות של תרומת זרע מגוי, שכן, על פי ההלכה, אין זרעו של גוי המקיים יחסי מין עם אשה יהודיה מיוחס אחריו. כלומר, אבהותו אינה רלוונטית מבחינה הלכתית. לפיכך, כל החששות לגבי ממזרות ונשואי אחים בטלים. מבין גדולי הפוסקים המתירים זאת נמנה הרב משה פיינשטיין, שפסיקתו בעניין זה עוררה מחלוקות חריפות, אך בעקבותיו הלכו רבנים נוספים (ראו הרב משה פינשטיין, שו"ת אגרות משה, אבהע"ז א, עא, וכן, אגרות משה, אבה"ע ד', לב).

הפריית מבחנה ופונדקאות

רוב הבעיות ההלכתיות התקפות לגבי הזרעה מלאכותית תקפות לגבי הפריית מבחנה. אך היות ובעיות אלה נפתרו, אין מניעה הלכתית לביצוע הפריות מבחנה.

הטכנולוגיה של הפרית מבחנה מעלה את השאלה האם להתיר פונדקאות, ואם כן, כיצד להכריע בשאלה מי תיחשב כאמו של היילוד: האם הגנטית (תורמת הביצית) או האם היולדת. פוסקי ההלכה לא הטרידו עצמם בשאלה האם מדובר בניצול לא ראוי של גוף אשה אחת לתועלת השנייה, או באספקטים המוסריים הקשורים לניצול נשים ממעמדות נמוכים לביצוע הפונדקאות. רוב מוחלט של הפוסקים מתירים את הפונדקאות, אך חלוקים בשאלת אמו של היילוד מבחינה הלכתית. בעניין זה קיימות ארבע גישות: א. היולדת היא האם. ב. תורמת הביצית היא האם. ג. לוולד שתי אמהות. ד. הוולד חסר אם. הנטייה השלטת בפסיקה היא זו הסבורה כי היולדת היא האם ההלכתית, אך בשל המחלוקות הרבות בעניין זה ייתכן ובאופן מעשי ייקבעו כי לילד שתי אמהות (הגנטית והפונדקאית היולדת), כדי לצאת מכלל הספק.

דגנית ברסט, צילום

ד"ר רונית עיר-שי

סגירת תפריט
דילוג לתוכן