המחצית האחרונה של המאה ה-20 ראתה שינויים עצומים בהחלטות של נשים בנושא אמהוּת. עבור הסבתות-רבות שלנו, הצירוף של היעדר אמצעי מניעה יעילים ביחד עם ציפיות חברתיות קשוחות, הביא לכך שכמעט לכל הנשים הפוריות היו ילדים. כיום, הגישה לאמצעי מניעה, אופציות ההפלה וטכנולוגיות הפוריות, מאפשרות חופש בחירה ושליטה רבה יותר בעיתוי ובמספר ההריונות. החברה המערבית נפתחה לתאים משפחתיים פחות שגרתיים, כמו אמהות חד הוריות או זוגות בני אותו מין, ומקדמת אופציות חלופיות כגון אימוץ ופונדקאות.

מה איתי? מה אני רוצה? מה יעשה לי טוב? בתחומים רבים השאלה הזו לגיטימית, כמו בחיפוש אחר מקצוע, זוגיות, מקום עבודה או מקום מגורים. אבל האם לגיטימי לשאול האם הורות תעשה לי טוב? גדר זה לא מקום נוח לשבת עליו לאורך זמן. היא צרה, גבוהה, לפעמים קצת דוקרנית, ובדרך כלל בסוף יורדים ממנה לצד כלשהו פשוט כי מתעייפים.

בישראל, המעבר משלב הזוגיות לשלב ההחלטות של 'כמה ילדים יהיו לנו ומתי' הוא ישיר למדי, בעוד שעצם השאלה 'האם אנחנו בכלל רוצים ילדים' היא שלב שכמעט ואינו קיים. הסיבות לכך רבות, חלקן קשורות לחברה מעודדת הילודה בה אנו חיים; אחרות קשורות למשמעויות כבדות משקל שמיוחסות לילדים, כמו תפיסתם כמעניקי משמעות לחיינו, כשערי הכניסה לעולמות של אושר, כהבטחה לזיקנה מכובדת, כמלט מחזיק זוגיות, כתו-תקן המעיד על נורמליות, וכמי שבאמצעותם אפשר לחוות ילדות שנייה ולהגשים חלומות שלא הצלחנו בעצמנו. בנוסף, עבור נשים, פרק ההיריון נתפס כחלק בלתי נפרד מחווית הנשיות, וויתור עליו פירושו פגיעה קשה בדימוי זה.

ענף הפסיכולוגיה החיובית שצמח בשנים האחרונות ומבקש לחקור שאלות מרכזיות בחיינו, כגון כיצד אנו מתמודדים בהצלחה עם אתגרי החיים, בחן גם הוא את החיבור האינטואיטיבי והמקובל שבין ילדים לאושר, ומצא שאושר אינו פועל יוצא של הורות, נהפוך הוא. מסתבר שזוגות עם ילדים מדווחים על אושר מופחת יחסית לזוגות צעירים ולזוגות שילדיהם עזבו את הבית. כל הורה ודאי יודע שהורות כוללת רגעים רבים של אושר עילאי, אך לא מדובר בתחושה רציפה וקבועה. אושר מטבעו הוא נקודתי, והוא מגיע מסיבות רבות שאינן בהכרח ילדים.

מה זה אומר להיות אמא?

הורות מכניסה אותנו למערכת יחסים בלתי הפיכה עם אדם חדש, המחייבת אחריות עצומה, לוח זמנים מסובך, ושינוי מוחלט של סדרי עדיפויות. כשאת ניגשת להחלטה, יעזור לנסות להתבונן על כל הצדדים שלה.

כיום בצד ההיריון טבעי ישנן טכנולוגיות פריון כגון טיפולי פוריות ותרומת ביצית / זרע המאפשרות להרחיב את הדרך להפוך להיות הורים, ולצדן ישנן האפשרויות המסורתיות של אימוץ ואומנה.

אופציה נוספת שקיימת היא הפונדקאותלקריאה נוספת

חילוקי דעות עם בן הזוג

אם מסתמן שאת ובן זוגך רוצים דברים שונים, אל תיכנסי לפאניקה. שניכם זקוקים לזמן נוסף כדי להקשיב אחד לשני ולברר דברים לעומק. ראשית, תני לבן זוגך הזדמנות לבטא את כל הרעיונות והרגשות שלו בנושא בצורה מסודרת. ערכו סיעור מוחות משותף במטרה להעלות אפשרויות לפתרונות שונים. למשל, אם אחד מכם פוחד להיות מוכרע תחת הנטל או אם אחד מכם חושש מהחמצה של חוויית גידול ילדים תזמון עשוי להיות גורם מחלוקת מכריע בשאלת ההיריון. לרוב, הוויכוח אינו על "האם" אלא על "מתי". על אילו ערכים יגדלו הילדים? סוגיות כמו חינוך והטלת משמעת, מה יהיה מקומה של הדת, כיצד לחסוך להשכלה, או עד כמה לתת להורים שלו ושלך רשות להתערב  – כל אלה שאלות שיכולות להטריד אתכם כבר בהרהור הראשוני על הרחבת המשפחה.

האם צריך ללמוד להיות הורים?

בשונה מהלידה עצמה, שקורסי ההכנה אליה הפכו לחלק משגרת ההיריון, למידת ההורות אינה שלב הכנה מתבקש. ייתכן משום שהלידה היא אירוע נקודתי ברור, בעוד שהורות נפרסת על פני חיים שלמים. אנו נוהגים לומר על מי שנכנס לתפקיד חדש, כי מגיעים לו מאה ימים של חסד. למרבה הצער, הורים טריים אינם זוכים לאותה הבנה סלחנית מצד התינוק. אמא טרייה זקוקה לעתים לשישה חודשים עד שנה רק כדי להתעשת מהמהפך בחייה. שני נושאים מרכזיים שאם צעירה מתמודדת עמם מיד עם הלידה, הם האכלה ושינה. ככל שתדעי יותר על טכניקות ושיטות מסייעות, כך תוכלי ליישם אותם במהירות וביעילות. בנוסף להיבט הפרקטי של הטיפול בתינוק, כדאי גם להיחשף לכמה מהתיאוריות הבסיסיות של התפתחות הילד, המשמשות כאבני היסוד בהבנתנו את נפש האדם והעוסקות בחיי היומיום שלנו. הכלים הפסיכולוגים מסוגלים להפוך אותנו להורים טובים יותר: היכרות עם נושאים כמו סמכות הורית, גבולות, הורות יעילה, תיאוריית ההתקשרות, השפעת אחים ואחיות, ועוד. אחת המלכודות המרכזיות שעלולות לפגוע במוטיבציה ללמוד, היא הפחד מרגשות אשמה. הדרך הנכונה להתמודד עם תחושת אשמה, היא להמיר אותה בתחושה של כוח ושליטה. הידיעה שיש כל כך הרבה דברים שאת כאם יכולה להשפיע עליהם, היא ידיעה משמחת, מנחמת ואופטימית!

חלוקת תפקידי ההורות בין בני הזוג

גם אם את ובן זוגך חולקים תפיסה שוויונית ופמיניסטית, אין זה ערובה לכך שחלוקה זו תבוא לידי ביטוי בפועל. כדאי להקדיש מראש זמן ומחשבה לשאלה כיצד יתנהלו חייכם בבוא הילד, ולשוחח ביניכם על הציפיות לחלוקת הנטל. החלוקה הקיימת אמנם אינה מטיבה עם האמהות, אך במקביל מתברר שהיא מעוררת מצוקה באבות, הנדחקים הצדה מהקשר הרגשי העמוק שנרקם בין האם לילדים.

מסגרות תומכות

אחד הדברים הקשים לאם טרייה היא התחושה שהיא לבד. הימים והלילות מתמזגים לרצף אחד ארוך ונטול שינה, ותחושת הזהות נעלמת לנוכח התפקיד התובעני. כחלק מההחלטה להפוך להורה, כדאי להקדיש מחשבה ליצירת מסגרת תומכת, כזו שהייתה פעם באופן טבעי בשבט ובקהילה וכיום מחייבת תכנון.

בארץ פועלות כמה עמותות שמנסות לתת מענה לקושי בשנה הראשונה של האמהות, ולתחושת התסכול וחוסר האונים שעלולה להתפתח אף לדיכאון. הורים הם כמובן העזרה הקרובה והטובה ביותר. הם עשויים להתגלות כנכס לילדייך. פעמים רבות הורים מתפקדים אחרת כשהם הופכים לסבא וסבתא, והקשר שלהם עם הנכדים יוצק תרומה משמעותית ואוהבת.

סגירת תפריט
דילוג לתוכן