ההחלטה מתי (אם בכלל) ללדת ילד ראשון או ילד נוסף חשובה ומכרעת, ועם זאת רבות מאיתנו דוחות אותה, מתנערות ממנה או מתחמקות ממנה לחלוטין. הנה

"אני רוצה חמישה ילדים, שלוש שנים הפרש בין כל אחד", הצהרתי בביטחון ישראלי מול נושא הזרע שמולי. "אוווקייי", ענה בדיפלומטיות אמריקאית זהירה. "אבל לא על

המחצית האחרונה של המאה ה-20 ראתה שינויים עצומים בהחלטות של נשים בנושא אמהוּת. עבור הסבתות-רבות שלנו, הצירוף של היעדר אמצעי מניעה יעילים ביחד עם ציפיות

גדר זה לא מקום נוח לשבת עליו לאורך זמן. היא צרה, גבוהה, לפעמים קצת דוקרנית, ובדרך כלל בסוף יורדים ממנה לצד כלשהו פשוט כי מתעייפים.

במחצית השנייה של המאה העשרים, התחוללו שינויים מרחיקי לכת בכל הנוגע לאפשרויות הבחירה הרבייתיות של נשים. עד לפני כחמישים שנה, נשים פוריות הרו וילדו מבחירה או עקב היעדר אמצעי מניעה יעילים כמו גם ציפיות חברתיות מוגדרות ונוקשות. הפרק יעסוק באפשרויות הבחירה המגוונות הקיימות כיום בנוגע לרבייה והורות, בנגישות לאמצעי מניעה, בהפסקות הריון מלאכותיות וכן בטכנולוגיות הרבייה החדישות, המאפשרות לרבות מאיתנו לפקח הן על הילודה והן על עיתויה. עוד יעלו בפרק האפשרויות העומדות בפני נשים שהחליטו שלא ללדת ובדפוסי הורות שונים כגון אימהות חד-הוריות או זוגות חד-מיניים של נשים או גברים, המעוניינים/ות להרות או לאמץ ילדים. הפרק ידון בסוגיות הנוגעות הן להיבטים ציבוריים וחוקיים והן בנורמות החברתיות המקובלות בנושאים אלו