"אחרי הלידה של האמצעי הייתה לי תקופה קשה: הוא היה חולה והיה לי קשה להיפרד ממנו. סבלתי מאוד מאנגינות (דלקות גרון) ודלקות שקדים חוזרות וכל פעם העלו לי את מינון האנטיביוטיקה. הייתי חלשה מאוד, פיתחתי אלרגיות ולא יצאתי מזה. הגעתי למישהי שמטפלת בתזונה והיא עשתה אבחון די מדויק. עד היום אני מקפידה למלא אחר העצות שהיא נתנה לי. בעקבות הטיפול שלה הרגשתי שינוי הכללי בגוף. למרות שלא המשכתי לבוא אליה. אחרי כשמונה התקפים של אנגינה בחצי שנה, הגעתי לרופא אף אוזן גרון והוא המליץ להוציא את השקדים. שמעתי המלצה דומה גם ממטפל אחר. לדעתי צריך לשלב בין הדברים: רפואה קונבנציונלית ומשלימה".
מאז ומעולם השתמשו נשים בעיסויים, בצמחי מרפא ובשאר שיטות כדי לרפא את עצמן, להרגיע בני ובנות משפחה, לסייע ללידה ולטפל בחולים/ות. גם היום ממשיכות נשים רבות להשתמש בשיטות רפואיות מסורתיות בחיי היומיום, החל בשתיית תה ג'ינג'ר לצינון ועד לאימוץ שיטות רפואיות שלמות כמו בנטורופתיה או הומיאופתיה.
רפואה משלימה היא שם כולל למגוון שיטות מניעה, טיפול וריפוי שנהוגות מזה מאות בשנים בתרבויות שונות. שיטות אלה נבדלות מהרפואה המערבית במספר אופנים: בעבר היה נהוג להתייחס לכך ששיטות טיפול אלה אינן נסמכות על מחקרים רפואיים כהוכחה לחוסר יעילותן. נכון להיום ישנם עשרות ומאות מחקרים מדעיים שמצביעים על יעילות תחומי טיפול מסוימים במצבים שונים. על כן נהוג להעדיף את השימוש במונח "רפואה משלימה" על פני השימוש ב"רפואה אלטרנטיבית". באחרונה התהווה המושג "רפואה אינטגרטיבית" המשלבת את הידע של הרפואה הקונבנציונאלית עם הידע של הרפואה המשלימה. מונח זה מקבע את מעמד התחום כתורה נוספת ושוות ערך לתורות רפואה מערביות-קונבנציונאליות ולא כאלטרנטיבה להן.
שיטות הריפוי מגוונות, אך היסוד של רובן בנוי על העקרונות הבאים:
- בריאות היא לא רק העדר מחלה, אלא מצב של הרגשה כללית טובה שבה הגוף, הנפש והרוח מצויים באיזון.
- מחלה וטיפול משפיעים על הגוף כולו, לא רק על חלק אחד שלו.
- זרימת אנרגיה אנושית (הנקראת גם בשמות שונים כמו צ'י, פראנה, כוח החיים או אנרגיית החיים) מושפעת ממחלה או מהטיפול בה. לעתים הפרעה או מחסום בזרימתה עלולים לתרום להתהוות המחלה.
- בכל אדם טמונות יכולות עצומות של ריפוי עצמי.
ניתן לחלק את שיטות הרפואה המשלימה על פי מגוון רחב של קריטריונים וסיווגים. החלוקה הנהוגה על פי המכון הלאומי לבריאות של ארצות הברית, מחלקת את השיטות לחמש קבוצות עיקריות:
(1) רפואות מערכתיות שהגיעו מן המערב, דוגמת הומיאופתיה ונטורופתיה ומערכות רפואה מן המזרח: איורוודה (לא נפוצה בארץ), רפואה סינית – כולל אקופונקטורה.
(2) שיטות מבוססות מגע, כמו מניפולציות שידרתיות וטיפולי גוף. לדוגמה: כירופרקטיקה, אוסטאופתיה, תרפיה מנואלית, עיסויים, טווינא, שיאצו ועוד.
(3) שיטות טיפול בעלות בסיס ביולוגי, כדוגמת טיפול בעזרת צמחי מרפא.
(4) טיפולי גוף-נפש. קבוצה זו כוללת, בין השאר, היפנוזה, ביו-פידבק, מדיטציה, תרפיה במוסיקה, בתנועה ובאומנויות.
(5) טיפולים אנרגטיים כדוגמת רייקי, מגע טיפולי ושדות אלקטרו מגנטיים. הבסיס המחקרי עליו נסמכות שיטות אלה קטן יותר בהשוואה לשיטות אחרות, אך יש א/נשים שמעידים על ניסיון מוצלח איתן ועל הקלה בתחושת כאב.
שיטות הטיפול בכל אחת מהקבוצות מציעות מענה לתחלואים שונים ויכולות לתרום למניעת תחלואה ולשמירה על בריאות טובה.
