ההגדרה הרפואית לאי פוריות היא מקרה שבו לא הושג היריון לאחר 12 חודשים של קיום יחסים לא מוגנים. החל מגיל 35, ההגדרה מתרחבת למקרים בהם לא הושג היריון לאחר ששה חודשים של קיום יחסים לא מוגנים.
הסיבות העיקריות לבעיות פוריות
הסיבות לבעיות פוריות הן רבות ומגוונות ונהוג לחלק אותן לחמש קטגוריות עיקריות. בכל קטגוריה קיימים גורמים רבים, ולכן נציין בעיות פוריות "בולטות" בכל קטגוריה.
בעיות הורמונליות – על מנת שנוכל להרות, המערכת ההורמונלית שלנו צריכה לתפקד באופן תקין. נחוץ לנו איזון הורמונלי שמאפשר פעילות תקינה של הגוף במסגרת השלבים השונים של המחזור: טרום ביוץ, ביוץ, פרק הזמן שבין הביוץ לווסת, והווסת. בעיות הורמונליות כוללות את כל המקרים של חוסר איזון הורמונלי שמשבשים את התנהלות המחזור החודשי שלנו, לדוגמה: שחלות פוליציסטיות, בעיה בתפקוד בלוטת התריס, יתרת הכליה או יותרת המוח (להרחבה ראו פרק 29, 'מחלות כלליות').
בעיות מכניות – בעיות הנוגעות למבנה מערכת הרבייה שלנו, שעשויות לפגוע במפגש הזרע והביצית, הגעת הביצית המופרית לרחם, והשתרשותה בו. בעיות ברירית הרחם כוללות: רירית שאינה מגיעה לעובי מינימלי לצורך השתרשות העובר, כמו לדוגמה, חצוצרות חסומות, הידרוסלפינגס – חצוצרה חסומה ומלאה בנוזל; הידבקויות (צלקות) תוך רחמיות; פוליפים (גדילת יתר של רירית הרחם); שרירנים (גדילת יתר של שריר הרחם); מבנה לא תקין של הרחם (כגון מחיצות ברחם, מומים רחמיים מולדים, ועוד); בעיות בצוואר הרחם; אנדומטריוזיס – התפתחות מוקדים של רקמת רירית הרחם במוקדים בהם אינה אמורה להתפתח (באזורים שונים בחלל האגן והבטן). מוקדים אלו יכולים לגרום להווצרות תהליך דלקתי ולהידבקויות וכן לציסטות שחלתיות; אדנומיוזיס – גדילת רירית הרחם לאורך תעלות אל תוך שריר הרחם. כל אלו יכולים לגרום להפרעה מכנית ולאי פריון.
בעיות זרע – איכות הזרע נמדדת לפי שלושה מדדים עיקריים: ריכוז, תנועתיות וצורה. ריכוז תאי הזרע מתבטא במיליונים לסמ"ק; תנועתיות מתבטאת באחוז תאי הזרע הנעים וסוג התנועה. תאי זרע הנעים בזריזות קדימה (תנועה המוגדרת כפרוגרסיבית) נחשבים כטובים יותר; צורה, או מורפולוגיה, היא אחוז תאי הזרע בעלי צורה תקינה. לכל מדד כזה ישנם ערכי נורמה. כאשר לא מושג היריון, ובבירור מתגלה כי אחד או יותר מהמדדים חורג מערכי הנורמה, מקובל להגדיר את המצב כבעיית זרע.
לעתים, בעיות הפוריות נובעות משילוב של מספר גורמים, כמו בעיית ביוץ ובעיית זרע, או בעיה מכנית ובעייתזרע, וכו'.
בעיית פוריות על רקע לא מוסבר – ההגדרה לבעיית פוריות על רקע לא מוסבר כוללת אי פריון בהיעדר בעיית ביוץ, היעדר בעיה מכנית, והיעדר בעיית זרע.
מקובל לתפוס הגדרה זו כהגדרה יחסית, כיוון שהיא תלויה בעומק הבירור. רופאי/ות הפוריות היום מכירים/ות בעובדה כי חלק ניכר מהמקרים המוגדרים כלא מוסברים הם למעשה מקרים שבהם טרם נמצאה הסיבה לאי הפריון. חלק מהגורמים הנדירים יותר לבעיות פוריות ניתנים לאיתור באמצעות בירור מעמיק וחלקם נותרים עדיין לא ידועים.
לא תמיד מומלץ לבצע בירור פולשני רק כדי להגדיר במדויק את "הסיבה" לבעיות הפוריות. זאת, מאחר שהטיפול בבעיות פוריות לא מוסברות זהה לטיפול בבעיות פוריות מוסברות, וכולל אותו מסלול של השראת ביוץ, הזרעות, ובמקרה הצורך IVF (הפריה חוץ גופית).
מצבים מסוימים של קרישיות יתר לא יגרמו לאי פריון אולם עלולים לגרום להפלות חוזרות, מות עובר ברחם (להרחבה ראו פרק 19, 'הפסקות היריון' ופרק 23, 'אובדן היריון וילוד') ומשקל לידה נמוך. כמו כן, מחקרים הראו שקרישיות יתר עלולה לגרום גם לכשלונות חוזרים להרות ולהפלות מוקדמות, לעתים, טרם גילוי ההיריון (Blumenfeld and Brenner, 1999). כיום, יש רופאים/ות הממליצים/ות לנשים לבצע בדיקות קרישיות מקיפות גם במקרים של כשלונות חוזרים בטיפולי פוריות. בנוסף לכך, קיימת נטייה לא נפוצה, שאינה מקובלת ואינה מוכחת מדעית, לתת טיפול ניסיוני בנוגדי קרישה גם לנשים עם כשלונות חוזרים להרות, ללא בעיה קרישתית מוכחת.
בעיות פריון עלולות להיות כרוכות בבעיות גנטיות שונות. לדוגמה: ליקויים גנטיים משפחתיים אצל גברים ונשים, תסמונת טרנר ונשאות לתסמונת X שביר או מרטין-בל אצל הנשים, תסמונת קליינפלטר והיעדר מולד של צינור הזרע על רקע של סיסטיק פיברוזיס אצל הגברים, ועוד.
דגנית ברסט, צילום.
