חשוב שנכיר במגוון הקשיים שעולים במהלך טיפולי הפוריות, ובמקביל נשאף לפתח כלים להתמודדות ולשליטה, גם כשלעתים נראה כי טיפולי הפוריות משתלטים על כל היבטי החיים היומיומיים שלנו. ידע והבנה של מכלול התהליכים הרפואיים, הרגשיים והחברתיים והשלכותיהם יוכלו לסייע לנו בהתמודדות ובהפחתת רמת החרדה ואי-הוודאות.

חיזוק תחושת השליטה והוודאות

מומלץ ליצור כלים לחיזוק השליטה בחיים, גם אם לעתים נראה כי טיפולי הפוריות משתלטים על מכלול החיים. קיימים מגוון אמצעים לחיזוק תחושת השליטה גם במהלך טיפולי הפוריות: שיתוף (ונטילציה) ועבודה על הרגשות הקשים הנוצרים סביב טיפולי הפוריות והרצון לילד/ה. מומלץ גם לפתח "מיקוד שליטה קוגניטיבי", ללמוד ולהבין תהליכים רפואיים ורגשיים העולים במהלך הטיפולים, ובכך להוריד את רמת החרדה. במחקר של קאופמן-סטרול (1992) נמצא שככל שנשים מסתגלות טוב יותר לטיפול הרפואי כך עולה הסיכוי להצלחת הטיפול.

נוכל להגיע להסתגלות טובה יותר לטיפול באמצעות טיפול אינדיבידואלי, זוגי וקבוצתי. לכל אחת משיטת הטיפול יתרונות וחסרונות והצלחתן תלויה בגורמים רבים, ובפרט במידת ההתאמה ביננו ובין שיטת הטיפול והמטפל/ת. בשיטת הטיפול הרגשי לסוגיו ניתן לפתח שליטה במהלך הטיפול הרפואי. נוכל ללמוד להבחין בין ההכרחי לאופציונאלי, בין מטרת טיפולי הפוריות ובין הקשיים העומדים בדרכנו. הטיפול הרגשי עשוי לסייע לנו לעבור מתחושה שאנו חסרות אונים ונתונות למניפולציות רפואיות חודרניות ומתישות, לתחושה של התמודדות אקטיבית עם אי-פוריות.

טיפול אישי

טיפול אישי (אינדיבידואלי) עשוי לסייע לנו ולבני/ות זוגנו לעבד את החוויות הקשורות בתהליך הפוריות, עם התייחסות יותר מעמיקה לביוגרפיה שלנו ולניסיונות העבר שלנו. ייתכן שנגלה שטיפולי הפוריות העלו קונפליקטים פנימיים, שהיו חבויים עד שהתחלנו את התהליך ואלה יצריכו התמודדות נוספת. טיפולי הפוריות נוטים לזעזע את האיזון העדין של חיינו, הם בעלי פוטנציאל לסדוק את ההגנות ולגרום לכך ש"שדים רדומים" יתעוררו ויפריעו לתפקוד בכלל, ובפרט, לתפקוד האינטנסיבי הנדרש בטיפולי הפוריות.

טיפול קבוצתי

מקובל לומר ש"קבוצות תמיכה הן אחד הכלים היעילים לליווי רגשי בעת טיפולי הפוריות" (בר-חוה, 2003). טיפולי פוריות המלווים בתמיכה קבוצתית הינם חוויה שונה לחלוטין מהמסע המכאיב שעושות נשים ללא תמיכה זו. עם זאת, לא רבות מאיתנו מצטרפות לקבוצות תמיכה.

כוחה של הקבוצה בכך שהיא מאפשרת ללמוד שנשים שונות מתמודדות עם קשיים דומים. אלו קשיים שאיש לא יכול להבין מלבד אחרות העוברות את התהליך. בקבוצה ניתן לקבלת לגיטימציה למה שהסביבה תופסת לעיתים כ"התערערות" נפשית. בטיפול קבוצתי נעשה שימוש בדינמיקה הנוצרת בקבוצה ככוח מניע בסביבה בטוחה, מבינה, מכילה ומקבלת.

קבוצת תמיכה אפקטיבית מצליחה להכיל את חברותיה, לתמוך ולבנות גישה אופטימית להתמודדות עם התהליך. בקבוצה ניתן ללמוד יחד על מהות הטיפול הרפואי, להפריד בין העובדות לרגשות ולקבל את הקשיים כחלק מהתהליך. בפגישות לומדים יחד גם תרגילי הרפיה ליצירת דגם של דמיון מודרך שמאפשר התמודדות אחרת עם טיפולי הפוריות. בקבוצה ניתן לפתח מנגנוני התמודדות פעילים  עם הטיפול הרפואי. ניתן לבנות היררכיה של צרכים ולהדגיש צרכים שאינם קשורים ישירות לטיפול הרפואי, כדי שהטיפול הרפואי לא "יבלע" את כל תחומי החיים.

התמודדות זוגית

מחקרים רבים עוסקים באיכות הקשר הזוגי על רקע משבר הפוריות. מחקרי שנות ה-80 התאפיינו בעיקר בחוסר אחדות דעים ביחס לשאלת טיב הקשר הזוגי, נוכח גילוי בעיית הפוריות וההתמודדות עמה. מחד, נטען כי ההתמודדות הזוגית על רקע משבר הפוריות מאופיינת ברגשות שליליים, בקונפליקטים, בתחושות עוינות, כעס, בידוד, וניכור. מאידך, נטען כי בעיית הפוריות עשויה לתרום לביסוס הקשר הזוגי, בשל היותה כרוכה בארגונם של יעדים משותפים, המלווים בתחושת ערבות הדדית ושותפות גורל (העליון, 2005). בהקשר זה נדגיש את חשיבות טיפוח התקשורת הזוגית ככלי להתמודדות. ד"ר הילה העליון (2005) מצאה כי נשים שדווחו על תקשורת זוגית פתוחה, הכוללת שיתוף של בן/ת הזוג ברגשות השליליים ובקונפליקטים, חשו כי בעיית הפוריות וההתמודדות עמה עודדה קרבה בין בני/ות הזוג. לעומת זאת, נשים שנמנעו משיתוף בן/ת הזוג ברגשותיהן, באכזבות ובקונפליקטים, חשו עוינות ובדידות בקשר הזוגי.

סגירת תפריט
דילוג לתוכן