רובנו מיישמות במהלך היומיום שיטות מגוונות לתחזוק וטיפוח בריאות הנפש, המותאמות לצרכינו השונים. מדובר בפעילויות שמטרתן להביא הקלה, נחמה, רגיעה או הנאה, להפחית את רמת המתח ולהפיג תחושות בדידות, כאב ודכדוך.

אנחנו עשויות להיתמך במשפחה או חברות/ים, לאכול טוב, להתעמל או לעסוק בתחומים שמרגיעים ומהנים אותנו. מחקרים בפסיכולוגיה של נשים מראים כי קשרים בין אישיים, מערכות יחסים קרובות, חברויות וחוויות של שייכות הינם מרכיבים חשובים במיוחד בבריאות הנפש של נשים.

 

"אני הולכת לטפולים שנוגעים גם בנפש אבל הם לא פסיכולוגים… אני מוצאת לעצמי את המטפלים המתאימים. לא כל הזמן, אלא כשאני מרגישה שאני צריכה תמיכה. כשעזבתי את המקצוע שלי הייתה לי תחושה של, וזה קיצוני לומר, שזה או חיים או מוות. דעכתי שם, היה לי נורא רע. כמה שהייתי טובה בזה והרווחתי יפה, לא היה לי טוב, פשוט לא היה לי טוב. אז זה היה או להעיז או להסכים לחיות על יד. כשעזבתי אז התחיל איזה שהוא תהליך, יותר ויותר אמת התחילה לצאת וזה הוביל למתחים מסוג אחר, מה טוב לי ומה נכון לי. מי אני ומה אני ומה מותר להגיד ומה אסור להגיד ".

טל שוחט, צילום

 

השיטות בהן אנו בוחרות לסייע לעצמנו צריכות להיות מותאמות לצרכינו האישיים והייחודיים, ולכן מומלץ כי נהייה רגישות וקשובות לצרכים הללו ונחפש מסגרות אשר יספקו להם מענה תואם. תחזוק הולם של צרכי הנפש הוא הבסיס לחווית בטחון ורגיעה מוגברת, מרחב נפשי וכושר התמודדות. לעתים, בעיקר כאשר אנו מוטרדות או עייפות, אנו נוטות להפחית בחשיבותן של פעילויות כאלו עבורנו. תהליכים חברתיים מכוונים אותנו, כנשים, לגלות רגישות והענות ביחס לצרכים של א/נשים סביבנו, כגון משפחתנו, הורינו וילדינו, קולגות וא/נשים קרובים אחרים. נתינה ודאגה לאחרים הן מקור חשוב לסיפוק אישי, אך לעתים הן מביאות לכך שנמקם את הצרכים האישיים שלנו במקום נמוך בסדר העדיפויות, במודע או שלא במודע. בשל הלחצים התרבותיים המופעלים עלינו כנשים, אנו עשויות להתקשות לשים גבולות לנכונות שלנו לתת לאחרים/ות, לחוש אשמה כאשר אנו עצמנו זקוקות להקשבה וטיפוח, או להתקשות לראות את הנזק שדפוסים כאלו גורמים לבריאות הנפשית שלנו לאורך זמן.

 

"שלושה ילדים זה הרבה יותר משניים ועוד אחד. הבית שלנו (לא הפיזי) התפרק ולאיטו נבנה מחדש, חשבון הבנק גם הוא. ומי האחרונה שמשקמת את עצמה מההריסות – אמא, "מלאך הבית" המותש. בדרך לאיזון נאלצתי להיפרד מהרבה דברים שיקרים לי".

 

תחזוק סדיר של הבריאות הנפשית הינו הכרחי לא פחות מתחזוק סדיר של הבריאות הגופנית שלנו על ידי בדיקות רפואיות קבועות, דיאטות, התעמלות או תרופות. חשוב במיוחד שנגלה עירנות ביחס לסגנון החיים שלנו. כאשר אנו עושות יותר מדי, או פחות מדי, ביחס למה שנכון עבורנו ברבדים השונים של חיינו, הדבר משפיע על בריאותנו הנפשית.

 

"מדי פעם אני מרגישה צורך ללכת לטיפול. אבל אין לי כח לתהליכים – בטח לא כאלו שדורשים זמן (תקופת הטיפול אבל גם פינוי זמן ברמה היומיומית) כסף ואנרגיות. אני צריכה תוצאה מיידית יותר. למרות שמידי פעם אני גם חושבת שאם הייתי מתחילה טיפול מזמן כבר יכולתי להיות אחרי והחיים שלי היו בוודאי יותר קלים…"

להלן מספר שיטות כלליות לטיפוח בריאות הנפש. ניתן לראות בהן "מזון לנפש", להיעזר בחלקן או לקבל מהן השראה לרעיונות אחרים שיהלמו את צרכינו.

  • פיתוח מודעות לחוויה

פעילויות כגון מדיטציה, כתיבת מחשבותינו או שיחה עם אדם קרוב מסייעות לפיתוח המודעות לחוויותינו, רגשותינו וצרכינו. הן יכולות לאפשר לנו להכיר בגורמים המייצרים עייפות, רגזנות או חרדה ולפעול להפחתתם, או לסייע לנו להתייחס אל צרכים ומטרות שהזנחתם מעוררת בנו תסכול. ככל שנחדד את המודעות לחוויות ולצרכיים האישיים שלנו, כך נוכל להענות להם באופן מיטבי.

  • בריאות גופנית

פיתוח הרגלי תזונה ושינה בריאים ועיסוק בפעילות גופנית בהתאם להעדפותינו האישיות יתרמו לא רק לבריאות גופנו אלא גם לבריאותנו הנפשית. לגורמים פיזיולוגים נודעת השפעה משמעותית על מצבנו הנפשי ולהפך. בעיות גופניות כגון כאבי ראש, פריחות, שרירים תפוסים, קשיי נשימה, כאבי בטן ותיאבון מוגבר או מוחלש, עשויות להתעורר עקב תעוקה נפשית מוגזמת או לגרום לה.

  • רגיעה

פעילויות כגון מדיטציה, יוגה, תרגול נשימה עמוקה, דמיון מודרך, הרפיה, מסאז', דיקור סיני, רפלקסולוגיה והאזנה למוזיקה מרגיעה, יכולות לסייע לנו לשמור על שלוות נפש או להחזיר שלוות נפש שהופרה. במצבי חרדה ולחץ מומלץ לנקוט בהן בתדירות גבוהה.

  • ביטוי אישי ויצירתי

בתרבות המערב קיימת נטייה לשים דגש על הישגים והספקים ולזלזל בחשיבותם של האינטואיציה, החוויה החושית, המשחק והפנטזיה. פעילויות כגון ריקוד, תיפוף, מוזיקה, קדרות, ציור וכל עיסוק באמנות או אומנות אחרת, מספקות הזדמנות לביטוי עצמי, יצירתיות ודמיון. מומלץ לייצר עבור עצמנו מרחבים לפעילות פחות רציונלית ותכליתית, אשר תאפשר לנו הזדמנות לביטוי אישי ויצירתי.

  • השתייכות וקשרים בין-אישיים

הצטרפות אל קבוצות שאנו מגלות בהן עניין מקצועי או אישי (כגון פעילות חברתית, דתית או פוליטית) יכולה לתרום לתחושת ההשתייכות שלנו, להרחיב את מעגל הקשרים שלנו ולהפיג תחושות בדידות. הצטרפות לקבוצות תמיכה ועזרה עצמית בנושאים שמטרידים אותנו (כגון הריון, אימהות, זיקנה, התמכרות או פרידה) יכולה לסייע לנו לפגוש נקודות מבט חדשות, להבין את החוויה האישית שלנו בהקשר כללי ולראות כי הקשיים שלנו משותפים לכל מי שעובר/ת התמודדות דומה.

  • פעילות למען שינוי

פעילות למען שינוי חברתי, תרבותי או פוליטי הקרוב ללבנו יכולה לייצר תחושת משמעות, השתייכות ואחריות ולאפשר לנו לחוות את עצמנו כמשפיעות ובעלות עוצמה, במיוחד אם הדברים אותם אנו מנסות לשנות הם דברים שגורמים לנו כאב ותסכול.

לקריאה נוספת, ראו הספר נשים לגופן, 2011. טל תמיר (עורכת). בן שמן: הוצאת מודן.

סגירת תפריט
דילוג לתוכן