השלב השלישי – לידת השליה
השלב השלישי של הלידה מתחיל עם לידת התינוק ומסתיים עם יציאת השליה. לאחר שהתינוק יוצא, הרחם ממשיך להתכווץ. התכווצויות אלה גורמות להיפרדות השלייה מדופן הרחם. המיילדת תבדוק אם אכן נפרדה השליה, ואם כן, נתבקש ללחוץ שוב והשליה תצא. השלייה תיבדק כדי לוודא שיצאה בשלמותה ולא נשאר חלק ממנה ברחם (דבר המפריע להתכווצות הרחם וגורם לדימום רב מהרגיל).
השלב הרביעי של הלידה
בשלב זה, שמתחיל מיציאת השליה ומסתיים כשעתיים לאחר הלידה, הרחם מתכווץ מאוד ומגיע בערך לגודל שבו היה בחודש החמישי להיריון. בשלב זה, המיילדת תבדוק את תעלת הלידה, ואם יש קרע או בוצע חתך, הם ייתפרו. במשך השעתיים הקרובות יבוצע מעקב אחר כמות הדימום מהרחם, מידת התכווצותו של הרחם, לחץ הדם והדופק של היולדת. בשלב זה מומלץ להטיל שתן, מכיוון ששלפוחית שתן מלאה מפריעה להתכווצות הרחם וגורמת לדימום. נשים רבות חשות רעב וצמא בשלב זה, והן בהחלט יכולות לאכול ולשתות.
"כששתיתי את התה עם הסוכר שנתנה לי המיילדת, הוצפתי ברגשות של חמימות… הרגשתי שזה התה הכי מנחם בעולם."
השעות הראשונות שלאחר הלידה הן שעות יקרות לנו ולתינוקנו. התינוק נולד לתוך סביבה שונה לחלוטין מזו שהיה רגיל אליה ברחם: ללא מים העוטפים אותו, הוא חשוף לאור רב יותר, לקולות שונים ולתחושות מגע שונות. החזקתו על גופנו מרגיעה אותו, מכיוון שקול הלמות הלב שלנו וקולנו מוכרים לו, וחום גופנו ומגענו נעימים לו. גם עמעום האורות בחדר יקל עליו. ברגע שאנו מרגישות מוכנות לכך – אנחנו יכולות להחזיק את תינוקנו. בשעה הראשונה לאחר הלידה התינוק ערני ומגיב ואנו לומדות לחוש ולהכיר זה את זו באופן שונה ממה שחווינו במהלך ההיריון. אנחנו יכולות לראות, לשמוע ולהריח את התינוק שלנו, ללטף אותו, לחבקו ולנשקו. אם החלטנו להיניק, זה הזמן המתאים. הנקה סמוך ללידה מקלה על ההנקה אחר כך.
לקריאה נוספת, ראו הספר נשים לגופן, 2011. טל תמיר (עורכת). בן שמן: הוצאת מודן.
