מהבלוג  של דפנה לוי: " הזקנים של המאה ה – 21 חשבו שהצרה הכי גדולה שלהם היא שאיש כבר לא רואה בהם גורו ולא

  מתוך הבלוג של  דפנה לוי: "זה גיל שבו אנחנו משתחררות מהרבה מגבלות, ויכולות להשקיע בעצמנו. כל זה אפשרי בתנאי שאנחנו דואגות לעצמנו באמת: לתזונה, לקשרים

בהרצאה במסגרת TED השחקנית מדברת על שלושים השנים שנוספו לתוחלת החיים ואשר מהווים פאזה שלמה חדשה. היא מתייחסת לאריכות הימים במושגים של מהפכה, רפואית וחברתית. 

השנים המאוחרות לחיינו, מתאחרות ומתארכות. הזיקנה מתחילה מאוחר יותר ואנו חיות זמן יותר. קשר הדוק מתקיים בין מצבנו הבריאותי לאיכות חיים טובה בשנים המאוחרות, עם זאת גורמים נוספים משפיעים מאוד על איכות חיינו גופינו ועצמיותינו כגון: פרישה לגמלאות ואובדן של בן/בת זוג. מערכת הבריאות בישראל מעניקה שירותים רפואיים לזקנים וזקנות ובניגוד למדינות מערביות אחרות ותרופות וחלק מהטיפולים הרפואיים ניתנים בעלות מסובסדת נשים שלא עבדו בצעירותן מחוץ לבית או שהמעסיק לא הפריש עבורן תשלומי פנסיה, עלולות למצוא את עצמן בשנים אלו נסמכות בעיקר על קצבת הביטוח הלאומי לצורך תרופות וקיום בסיסי. הפרק מתמקד במצבים כרוניים רפואיים, האפשרויות לקבלת סיוע ועזרה במצבי נכות, התמודדות עם תחושות אובדן של יכולות וכישורים וכן אובדן של משפחה, בני/בת זוג שליוו אותנו כל החיים. הפרק מבקש לתת תמונה כוללת על מצבן של נשים זקנות בישראל תוך שהוא מצביע גם על היופי שניתן למצוא בשנים אלו וגם על ההתמודדות עם הקשיים המלווים.