התקן תוך רחמי

 התקן לצעירות

ישנם מספר סוגים של התקנים תוך רחמיים. התקן תוך רחמי המיועד לצעירות נכנס לשימוש בישראל רק שנים האחרונות.

בקרב נשים אחרי לידה יש לרוב שני סוגים נוספים של התקנים: התקן נחושת (ללא הורמונים) וגם התקן המכיל הורמון (פרוגסטרון). 

מהם התקנים תוך-רחמיים? התקנים סליליים העשויים מפלסטיק ומכילים חומר מתכתי או הורמון פרוגסטין, המוחדרים לרחם. לקצה ההתקן מחובר חוט אחד או יותר, הפונים כלפי מטה ועוברים מבעד לצוואר הרחם אל חלקו העליון של הנרתיק (לצורך הוצאתו בהמשך על ידי הרופא/ה). ההוראות מגבילות את ההתקן המכיל הורמון (לנשים לאחר לידה) ל-5 שנים מהתקנתנו. את התקן נחושת מומלץ לפי הוראות היצרן להוציא לאחר 5 שנים, למרות שישנן עדויות המעידות כי ניתן להשאירו בבטחון גם מעבר לכך ובארה"ב מקובל להשאירו עד 10 שנים. וההתקן לצעירות (מכיל הורמון) מומלץ להוציא מקץ 3 שנים.

שום התקן אינו מגן מפני מחלות המועברות במגע מיני, כגון HIV/איידס.

מנגנון פעולת ההתקנים: יצירת תגובה מקומית בחלל הרחם, הפרשת חומרים בתגובה לנוכחות ההתקן. התקן נחושת משחרר יוני נחושת שמעצימה את התגובה המקומית. השינוי בהפרשת החומרים לחלל הרחם מפריעים לתנועת הזרע ומעברו דרך הרחם, וכך מונעים הפריה.

ההתקן המשחרר פרוגסטרון אינו מונע ביוץ. ההורמון מפחית את הדימום וההתכווצויות שנשים מסוימות שמשתמשות בהתקני נחושת, סובלות מהן. מיתרונותיו הייחודיים: הפחתת סרטן אנדומטריום (רירית הרחם), ומשפר תסמיני אנדומטריוזיס. בחלק קטן מהמקרים כ-15%, נגרמת הדלדלות של רירית הרחם בתגובה לפרוגסטרון המפורש מקומית ולתגובה מקומית. האפקט הישיר על רירית הרחם עשוי להוביל למצב בו הדמם הווסתי פוסק או נחלש מאוד.

כיום קיימים גם מספר סוגים של התקנים תוך-רחמיים: פארגרד (ParaGard) בארץ: נובה T, מונה ליזה, 'סליל נחושתי דמוי האות T', מכיל סליל זעיר של חוט נחושת המלופף סביב הגוף הפלסטי של ההתקן, ולפיכך מי שאלרגית לנחושת אינה אמורה להשתמש בהתקן זה. ההתקן אושר לשימוש למשך זמן של עד 10 שנים.

התקן אמצעי מניעה לצעירות

בנוסף בשנים האחרונות נכנס לשימוש התקן מיוחד לצעירות ולנערות, אודותיו נרחיב כעת.

ההתקן לצעירות הפך בשנים האחרונות למומלץ כקו הגנה ראשון על ידי ארגון הבריאות העולמי, והוא נפוץ בשימוש באירופה. מדובר על התקן קטן, בעל מוליך צר ומינון הורמונלי נמוך (מקומי) המיועד לנשים צעירות שלא ילדו.

מה כוללת ההתקנה, איך נתכונן? 

ההתקנה נעשית על ידי גינקולוג/ית. בדרך כלל ההתקנה נעשית  לאחר תקופה שבה את פעילה מינית. אופטימלי להתקין ביום החמישי של הווסת כשצוואר הרחם מורחב. עם זאת ניתן להחדיר את ההתקן בכל עת, כל עוד ברור לחלוטין שאינך הרה (אלא אם כן ההתקן מוחדר בתוך שלושה ימים ממועד קיום יחסי המין, כאמצעי חירום למניעת היריון).

במידה ואת חוששת מכאבי ההתקנה ניתן לקבל מראש מרשם לכדור להרחבת צוואר הרחם מהגינוקלוגית, אותו לוקחים שלוש שעות לפני ההתקנה (עם אוכל). כמו כן ניתן לקחת כדור משכך כאבים כשעה לפני. במקרים שאת ממש חוששת מהכאבים, קחי איתך עוד כדור משכך כאבים בתיק. עדיף לבוא עם מישהי שבוטחים בה (אפשרי ומומלץ גם בכל בדיקה גינקולוגית).

בתחילת הבדיקה ניתן לבקש מהרופא/ה להשכיב את המיטה, ולכסות את החלק של הבטן כך שתחושי מוגנת יותר. הפרוצדורה עצמה יכולה להתחיל בבדיקה וגינאלית וההתקנה עצמה לוקחת בדרך כלל רק כמה דקות. תחילתן בחיטוי (קר) ולאחר מכן ההתקנה עצמה. לאחר ההתקנה הרופא/ה יעשו גם אולטרסאונד וגינאלי על מנת לוודא שהמתקן במקומו.

לאחר ההתקנה: בשבוע שאחרי מומלץ לא לקיים יחסי מין ולא אוננות, לא להכנס לבריכה או לג'קוזי. צפוי כאב הדומה לכאבי וסת במשך כמה ימים לאחר ההתקנה וכן צפוי הכתמה קלה במשך מספר שבועות. הווסת יכולה להגיע בתאריך שונה מזה שהייתן מורגלות בו לפני ההתקנה (עם גלולות או טבעי) ואם את מוטרדת ניתן תמיד לעשות בדיקות היריון.

הווסת עצמה יכולה לשנות פניה ב-3 חודשים שאחרי ההתקנה. כעבור שישה שבועות מההתקנה יש להגיע לביקורת כדי לבדוק גם את מיקום החוט וגם כדי לוודא שאינך סובלת מדלקת וזאת באמצעות בדיקת אוטלרסאונד וגינאלי נוספת. במהלך תקופה זו אם יש דימום מאסבי (לא רק הכתמה), כאבים עזים בבטן התחתונה, עוויתות או חום פתאומי, עליך לפנות לרופא/ה בהקדם האפשרי. בהמשך תגלי שההתקן מפחית את הדימום הווסתי.

יעילות: ההתקן התוך-רחמי יעיל ב-99% כלומר הוא זהה ליעילות של קשירת חצוצרות, אלא שהתקן הוא אמצעי הפיך וניתן להסירו בקלות. כלומר, מקרב מאה נשים שמשתמשות בהתקן תוך רחמי למשך שנה אחת, פחות מאחת תיכנס להיריון במהלך אותה השנה.

יתרונות

ההתקן התוך-רחמי יעיל מאוד במניעת היריון לא מתוכנן, ואין לו תופעות לוואי רב-מערכתיות. ההתקן ההורמונלי מפחית את הדימום הווסתי ואת ההתכווצויות בבטן. ממצאי מחקרים מדווחים על הפחתה בשיעור של 85% בעוצמת הדימום וההתכווצויות במהלך שלושת חודשי השימוש הראשונים, ועל הפחתתן של תופעות אלו בשיעור של 97% במהלך שנה אחת. 30% מכלל הנשים המשתמשות בהתקן, אינן מקבלות מחזור כלל.

  • נחשב לאמצעי מניעה יעיל לטווח ארוך - מגן מפני היריון לתקופה של שלוש, חמש או עשר שנים, בהתאם למוצר, ב-98% מהמקרים.
  • תזכורת: ההתקן לצעירות – בטוח לשימוש רק עד 3 שנים.
  • ההתקן מספק 99% הגנה מפני היריון.
  • ניתן להוציאו בכל זמן, איננו מורגש על ידי המשתמשת או על ידי בן זוגה.
  • יעיל מיידית, מרגע ההתקנה וכך אינך טרודה במחשבות על אמצעי מניעה.
  • אינו מפריע ל"משחק המקדים".
  • אינו מסכל את האפשרות להיניק.
  • בהתחשב בתקופת השימוש הממושכת במוצר, עלותו זולה. עלות ההתקן היא כמה מאות שקלים, בהתאם לסוג ולביטוח הבריאות.
  • נוח לשימוש.
  • בשליטה בלעדית של האישה.
  • אינו קשור לזמן קיום היחסים. אינו מורגש בזמן קיום יחסי מין.
  • לנשים שסובלות מאנמיה כמו גם נשים שהווסתות שלהן עזות ונמשכות זמן רב, בלוויית כאבי בטן ועוויתות, מומלץ לשקול את השימוש בהתקן מסוג מירנה, שיסייע להפחתת הדמם החודשי.

חסרונות

  • אינו מגן מפני מחלות מין, כולל איידס ו-HIV.
  • החדרת ההתקן והסרתו, מתבצעות על ידי רופא/ה.
  • ההתקן עלול לחרוג ממקומו.
  • התקן הנחושת עלול לגרום לדימומים מחזוריים לא סדירים/כבדים מן הרגיל.
  • יש חשש למחלה דלקתית באגן – שכיחות מוגברת רק סביב 3 שבועות מהתקנתו.
  • ההתקנה כרוכה בכאב מסויים ואי נעימות.
  • היריון - במצבים של איחור במחזור הווסת, דמם שלא במועד וכאבים בשיפולי הבטן – יש לשלול היריון, גם משום החשש שיהיה חוץ-רחמי. ההתקן המכיל פרוגסטרון קשור בעלייה מסוימת בשכיחות היריון חוץ-רחמי יחסית לאוכלוסיה הרגילה.
  • כאשר מאובחן היריון תוך-רחמי בנוכחות התקן, אם ניתן הרופא/ה ינסו להוציא את ההתקן.
  • פליטה ספונטנית של ההתקן התוך-רחמי - רוב הפליטות הספונטניות של ההתקנים קורות בשנה הראשונה לשימוש, ונובעות מנטיית הרחם לפלוט כל גוף זר בתוכו.
  • ניקוב הרחם - סיבוך נדיר זה קורה בעיקר בעת החדרת ההתקן, אז חל ניקוב של קיר הרחם, ההתקן מגיע לחלל הבטן ויכול לגרום לסיבוך בריאותי מסוכן. התקנת התקן תוך-רחמי על ידי רופא/ת נשים מיומן/ת מורידה בשיעור ניכר סיכון זה.
  • דימום לדני - דימומים חזקים בזמן הווסת ובין-וסתיים הם תופעות הלוואי השכיחות ביותר הקשורות בשימוש בהתקן תוך רחמי.
  • כאבי בטן תחתונה עוויתיים - כאבים אלו מזכירים כאבי מחזור, והם נגרמים עקב התכווצות הרחם וניסיונות הרחם לפלוט את הגוף הזר שבתוכו.
  • התקן הורמונלי עלול לגרום לעלייה קלה בסיכון ללקות בציסטות שחלתיות (בין 0.4% ל-1.2%). מדובר בציסטות שפירות, ולרוב הן מתמוססות בתוך חודשיים-שלושה.

התוויות נגד להתקנת התקן תוך רחמי - עקב הסיכון לסיבוכים בריאותיים קשים, אל תשתמשי בהתקן  אם את סובלת מאחת מן הבעיות הבאות:

  • זיהומי אגן פתאומיים שפקדו אותך לפתע (או במהלך שלושת החודשים האחרונים), או זיהומי אגן חוזרים ונשנים.
  • אם ידוע לך שאת בהיריון או חושדת שהרית.
  • דלקת קשה של צוואר הרחם.
  • פצע/ שינוי ממאיר באברי המין.
  • דימום נרתיקי בלתי מאובחן.
  • שיתוק.
  • זיהום כלל גופי לאחר לידה.
  • סרטן רירית או צוואר הרחם.
  • אנומליה רחמית ידועה.
  • שרירן (מיומה) שמעוותת את חלל הרחם.
  • לגבי התקן נחושת: מחלת וילסון או אלרגיה לנחושת.

התקנים תוך-רחמיים אינם מומלצים לנשים המצויות בקבוצת סיכון ללקות במחלות המועברות במגע מיני, לנשים שמערכת החיסון שלהן ירודה או למי שבדיקת משטח הפָּאפ שביצעה לאחרונה, הוגדרה חריגה. לנשים הסובלות מליקויים בשסתום הלבבי או כאלה שנתקלו בבעיות במהלך שימוש קודם בהתקנים תוך-רחמיים, מומלץ לפנות לייעוץ רפואי קודם שתשקולנה את השימוש באמצעי מניעה זה. אם חלית בעבר בסרטן השד, אינך יכולה להשתמש בהתקן מסוג מירנה.

תופעות לוואי: התלונה הנפוצה ביותר שנשמעת מפי נשים שמשתמשות בהתקן נחושת הינה דימום וסתי קשה מן הרגיל. דימום עז עלול לגרום לאנמיה. גם הכתמה דמית בין הווסתות היא תופעה נפוצה. תלונה נפוצה נוספת בקרב המשתמשות במירנה: דימום מתמשך במהלך החודשים הראשונים שלאחר ההתקנה. מכיוון שבשלושת החודשים שלאחר ההתקנה הרחם רירית הרחם הופכת "מנוונת" ומדקקת, במהלך תקופה זו הדימום עלול להיות לא סדיר ואף קשה מן הרגיל; כשבמרבית המקרים תופעת הלוואי חולפת מאליה בתוך 3-6 חודשים. במהלך החודש הראשון, 20% מכלל המשתמשות מדווחות על דימומים בשעות הלילה, אך בחודש השלישי לשימוש, רק 3% מכלל המשתמשות מדווחות על דמם מתמשך.

רגע של היסטוריה: למרות שהתקנים תוך-רחמיים נחשבים כיום לאמצעי המניעה רווח בעולם כולו, בעבר הם נחשבו לאמצעי בעייתי. הסיבה העיקרית נובעת מכך שאחד מסוגי ההתקנים ששווקו בשנות השבעים של המאה העשרים בארה"ב (דאלקון-שילד Dalkon Shield) התברר כלא בטוח לשימוש. המוצר גרם לעלייה בשיעור דלקות אגן בקרב המשתמשות ולמותן של 20 נשים. מאות נשים הגישו תביעות משפטיות נגד החברה ובשנת 1985, הכריזה החברה על פשיטת רגל. היצרנים בשוק האמריקאי חיסלו את מלאי ההתקנים התוך-רחמיים, כשהמוניטין שלהם נעשה מפוקפק ללא תקנה. עם זאת, ההתקנים שמשווקים כיום נחשבים בטיחותיים והם אינם מגבירים את הסיכון ללקות בדלקות אגן בקרב נשים שאינן מוגדרות כקבוצת סיכון עקב נטייתן ללקות במחלות המועברות במגע מיני.

היום, התקן תוך-רחמי נחשב לאמצעי מניעה יעיל ביותר למניעת היריון, נשים שמשתמשות בהתקן מצויות בסיכון נמוך להריונות חוץ-רחמיים (כשהביצית המופרית מתפתחת מחוץ לרחם, לרוב בחצוצרות ולעיתים רחוקות בצוואר הרחם או בחלל הבטן), בהשוואה לנשים שמשתמשות באמצעי מניעה יעילים פחות או אינן משתמשות כלל באמצעי מניעה. בה בעת, אם אישה נכנסת להיריון במהלך השימוש בהתקן, ישנו סיכוי מעט מוגבר להריון חוץ רחמי, בהשוואה לנשים שהרו תוך שימוש באמצעי מניעה יעילים פחות, או לא השתמשו כלל באמצעי מניעה.  היריון חוץ-רחמיי מסכן את בריאותך, ומצריך טיפול חירום רפואי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>