היריון

"שכבתי על בטני והרגשתי משהו. כאילו משהו נגע בי בעדינות עמוק בפנים. אז רק התיישבתי מאוד בשקט, ולרגע הרגשתי את העוצמה של משהו חי גדל בתוכי. ואז אמרתי, 'לא, זה לא ייתכן, עוד מוקדם מדי,' ואז התחלתי לבכות… הרגע האחד הזה היה המודעות הראשונה של גופי לעוד משהו שחי בתוכי."

היריון ולידה הם רגילים ובלתי רגילים כמו נשימה, חשיבה או אהבה. כל היריון שונה. אין שני הריונות זהים, בין אם מדובר בהריונות שונים של אותה אשה ובין אם מדובר בהריונות של נשים שונות. כאשר אנו משוחחות עם נשים על היריון, אנחנו יכולות להזדהות עמן לחלוטין בנקודה מסוימת ולחלוק עליהן בנקודה אחרת. גם בהיריון עצמו, אף יום לא דומה למשנהו. היום לוחץ כאן, מחר אנו חופשיות לחלוטין מכל מכאוב. יום אחד אנחנו אוהבות משהו, ולמחרת – לא מסוגלות אפילו להריח אותו.

בין אם זה היריון ראשון שלנו ובין אם לא, על מנת לעבור אותו בשלום אנו זקוקות לכל היצירתיות, הגמישות, הנחישות, האינטואיציה, הסבלנות וההומור שלנו. חשוב לתת לכל היריון ולכל אשה את הקול, המקום והחשיבות להם הם ראויים.

יש היריון

במשך תשעת החודשים הבאים נחווה שינויים גופניים ונפשיים ניכרים, בעת שהעובר מתפתח והופך מביצית מופרית לעובר המוכן לצאת אל אוויר העולם. ייתכן שנרגיש את בהיריון לפני שנדע זאת בוודאות, יתכן שנופתע. מכיוון שלא תמיד אנחנו יכולות לדעת את יום ההפריה, נהוג לתארך את ההיריון מהיום הראשון של הווסת האחרונה. מועד הלידה המשוער הוא 40 שבועות ממועד זה. "לידה במועד" מוגדרת כלידה בין שבועות 37 ל-42 להיריון. רוב הנשים יולדות בין שבוע 39 לשבוע 41. תאריך הלידה המשוער (Due Date) הוא פשוט אמצעו של חלון זמנים זה. ברשת האינטרנט קיימים מחשבוני היריון מקוונים.

איך ניתן ללמוד על ההיריון?

גורמים רבים מעצבים את האופן שבו נלמד על היריון ואימהות. השראה ומידע יכולים להגיע מהנשים שבחיינו: אימהות, סבתות, אחיות, בנות דודות, דודות וחברות. אם הנשים הקרובות לנו עברו חוויות חיוביות, הן יעבירו לנו מסרים חיוביים. אנו נספוג מהן ביטחון וכך יהיה לנו קל יותר לגשת ללידה בשמחה ובדרך חיובית. ייתכן שהחוויות של הנשים הקרובות לנו לא היו טובות ומעצימות והן עלולות להעביר אלינו פחדים וחששות. במקרה כזה, ייתכן שנרצה לדבר עם אשת מקצוע, מיילדת, אחות או תומכת לידה (דולה) וללמוד ממנה יותר על תהליך הלידה ועל ההחלטות המשמעותיות שכדאי לנו להתכונן לקראתן.

"יש פשוט טונות של מידע! במיוחד בתור מישהי שלא מכירה תינוקות באופן אישי… המון אנשים נתנו לי עצות ושיתפו אותי בניסיונם, המליצו לי על ספרים טובים וגם חרשתי את האינטרנט באובססיביות שלא תיאמן בכלל."

דרך נוספת ללמוד ולקבל תמיכה היא קבוצות תמיכה לנשים הרות ברשתות החברתיות ובעולם הממשי.

"מרכז רפואי מקומי ללסביות ולהומואים עזר לנו ליצור קבוצת היריון של לסביות. נפגשנו כל חודש, עשינו סבב בבתים של המשתתפות ואכלנו ארוחת ערב. אף אחת מאיתנו לא הכירה את השנייה קודם לכן, אך כולנו היינו פחות או יותר באותו שלב בהריוננו. דיברנו כיצד ההיריון משנה את מערכות היחסים שלנו, מה הייתה המשמעות שלו עבור משפחותינו ועל נושאים כמו איך האימהות שלא בהיריון הרגישו  מחוץ לתהליך לעתים. עכשיו התינוקות שלנו בערך בני שנה ואנחנו עדיין נפגשות."

זכויות נשים בהיריון

  • פיטורים – אסור לפטר אשה בהיריון אם עבדה במקום העבודה שישה חודשים לפחות, אלא אם התקבל לכך היתר ממשרד התמ"ת (תעשייה, מסחר ותעסוקה). היתר כזה יינתן רק כאשר המעסיק/ה הוכיחו כי סיבת הפיטורים אינה קשורה להיריון.
  • איסור פגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה – אסור לפגוע בהיקף המשרה או בהכנסה של עובדת בהיריון אשר עבדה במקום העבודה שישה חודשים, אלא אם התקבל לכך היתר ממשרד התמ"ת.
  • שעות בדיקות – כל אשה בהיריון שעובדת במשרה מלאה זכאית לארבעים שעות בדיקות על חשבון העבודה. עובדת במשרה חלקית תהיה זכאית לעשרים שעות בדיקות במהלך הריונה. על העובדת להביא אישור מהמעבדה או מרופא/ה על הבדיקה.
  • שעות נוספות, מנוחה שבועית ועבודת לילה – אין להעסיק אשה בהיריון בשעות נוספות או ביום המנוחה השבועי משבוע 20 ואילך, אלא אם הסכימה לכך בכתב ויש על כך אישור רפואי. אותו דין חל לגבי עבודת לילה, אם העובדת הודיעה למעבידה בכתב כי אין היא מסכימה לעבוד עבודת לילה.
  • שמירת היריון – "שמירת היריון" איננו מושג רפואי, אלא מושג המגדיר זכאות לתמיכה כלכלית מהמדינה. שמירת היריון מוגדרת כאחד משני המצבים הבאים: 1. מצב רפואי הנובע מההיריון ומסכן את האשה או את עוברה; 2. מצב שבו סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האשה או את עוברה, ולא נמצאה לעובדת עבודה חלופית מתאימה. הביטוח הלאומי מכיר בשמירת היריון רק אם ניתן אישור רפואי מתאים מרופא/ת הנשים, ואם נעדרנו מעבודתנו במשך שלושים יום לפחות. היעדרות בגין ההיריון, כאמור לעיל, דינה כהיעדרות מפאת מחלה, אלא אם הוכרה היעדרות זו כשמירת היריון.
  • זכויות פנסיה וקרן השתלמות – תשלומים אלה מופרשים לאשה בזמן שמירת היריון, בתנאי שעבדה שישה חודשים ברצף טרם הרתה. העובדת תעביר מדי חודש את תשלומיה למעביד והוא יעביר לקופת הגמל מדי חודש את תשלומיו ותשלומי  העובדת.

 אין במידע הנ"ל כדי להחליף ייעוץ משפטי.

ניתן לקבל ייעוץ משפטי טלפוני חינם בקו הפתוח של 'שדולת הנשים בישראל': ימים א', ב', ה', בין השעות 17:00–19:00: 03-6123990.

לקריאה נוספת על זכויות רפואיות, תעסוקתיות וכלכליות בתקופת ההיריון והלידה, הכנסו ל"כל זכות".

דגנית ברסט, צילום.

הרגשות שלנו

"אהבתי להיות בהיריון – הרגשתי שהבטן שלי יפה מאוד. הרגשתי כיצד דימוי הגוף שלי עולה, עור הפנים מעולה והשיער נראה נפלא."

הרגשות שלנו בתקופת ההיריון יכולים לנוע בטווח רחב – מאושר וסיפוק עילאיים ועד לדכדוך ואף כעס. ייתכן שמטרידות אותנו שאלות: כיצד ההיריון ישנה את חיי? את חיי משפחתי? איך אני מרגישה בנוגע לגופי המשתנה? האם ההיריון מתפתח באופן תקין? לאיזו תמיכה אזדקק? עד איזה שלב בהיריון אוכל להמשיך לעבוד? כיצד אתמודד פיזית עם הלידה? האם אפוטר ממקום עבודתי? האם יש לנו מספיק כסף? האם התינוק שלי יהיה בריא? האם אהיה אמא טובה? כיצד יקבלו ילדי את הרחבת המשפחה?

 "מהחודש השלישי כבר התחילו לראות את הבטן. זה לא היה כמו בהיריון עם הילד הראשון שלי. הרגשתי כבדה. במיוחד בסוף ההיריון, וכאשר הייתי צריכה להסתובב במיטה בלילה, זה דמה למבצע של יאללה… עכשיו, כולך… הרגשתי את מלוא שנותי. להיות בהיריון בגיל שלושים ושמונה לא דומה לתחושה של היריון בגיל עשרים ושמונה."

 "חוויתי היריון ללא סיבוכים, אך היו לי תחושות מאוד מוזרות, מרגישים מייד בשינוי. בהתחלה לא חשים בדבר, אך הכל משתנה. חשתי כי אני לא מצליחה לעלות מדרגות, ואני מדברת על חודש ראשון-שני! הייתי עייפה מאוד אבל זה השתנה. החזה השתנה לגמרי, זה הדבר הראשון שחשתי, הוא נהיה גדול ורגיש. את התקופה הטובה ביותר חוויתי בין חודש רביעי לשביעי, פשוט הרגשה מאוד מאוד טובה, הגוף איכשהו מתרגל ומתחזק וחשים את העובר זז בבטן. בתחילה לא הבנתי בכלל מה קורה, חשתי מעין דגיגים שוחים בתוכי. החיים המתהווים בתוכי… זה בלתי נתפס! קורה משהו עם הגוף שהוא מעבר להבנה, אבל חשתי בבירור באינסטינקט הנשי הקדום שנמצא בי, מבלי שהייתי מודעת לו כלל. כל עניין ההיריון והלידה היה לי טבעי, אינטואיטיבי וכלול במעגל החיים."

נשים רבות מדווחות על עלייה בחדות החושים, על אנרגיה מוגברת ועל תחושות שהן מאוהבות, מיוחדות, פוריות, חזקות ויצירתיות. נשים אחרות מדווחות על מחשבות ורגשות שליליים, המפתיעים בעוצמתם, כגון: "אני מאבדת את תחושת העצמיות שלי," "איני מוכנה/רוצה להיות אמא," "לא מוכנה עדיין לילד נוסף, איך אני אוהב גם אותו?" "אני כועסת, פוחדת, דואגת, עייפה, חולה, אינני ממוקדת," ואף "אני חשה כה לבד."

רגשות שליליים או רגשות חרדה הם טבעיים. רובנו חוות תחושות חיוביות יותר ככל שאנו מתרגלות להיריון, נקשרות אל העובר הגדל ומתכוננות ללידה. למרות זאת, גם במהלך ההריונות הרצויים ביותר, אנו עלולות לחוות חרדה, בלבול ודכדוך. ייתכן ששיחות עם בן/בת הזוג או א/נשים אחרים אהובים, רופאה, מיילדת או דולה, יוכלו לסייע לנו להבין את רגשותינו ואת עצמנו טוב יותר. גם כתיבת יומן עשויה לסייע.

דיכאון והיריון, מיכל שטייניץ

תמיכה רפואית לקראת היריון ובמהלכו

ליווי ומעקב היריון

מעקב היריון חשוב וחיוני לתוצאות הלידה. המעקב יכול להתבצע בתחנות לבריאות המשפחה ("טיפת חלב"), אצל רופא/ת הנשים או המשפחה, בקופת החולים או באופן פרטי, או על ידי מיילדת פרטית. יש גם מקומות המציעים מעקב היריון קבוצתי, שבו משולבים ביקורי מעקב היריון אישיים עם הכנה ללידה וקבוצת תמיכה.

במהלך ההיריון נוכל להחליט על בחירת המלווה המקצועית שתלווה אותנו בלידה. ההחלטה היא פועל יוצא של האופן שבו אנו בוחרות ללדת: נוכל לבחור ללדת בחדר לידה בבית-חולים או בלידת בית; נוכל לבחור מיילדת או דולה, שיוכלו להציע לנו תמיכה וליווי מקצועי בכל מקום שבו נרצה ללדת. אם אנו בוחרות להיעזר במיילדת או בדולה, כדאי שנכירן כבר במהלך ההיריון על מנת שנוכל לתכנן יחד איתן את הלידה. מיילדות בית וחלק מהמיילדות שמתלוות ללידות בבית-החולים מבצעות גם מעקב היריון.

הביקורים הסדירים במרפאה או אצל רופא/ה במהלך ההיריון יכולים לשמש כמקור מידע המותאם לצרכנו. כדאי שנגיע לביקור עם רשימת שאלות שהכנו מראש. כדאי גם שנגיע עם מלווה (בן/בת זוג, בן/בת משפחה אחרים או חברה). בפגישה הראשונה של מעקב ההיריון, יעלו נושאים כהיסטוריה רפואית ומשפחתית, מקצוע ואורח חיים. הרופא/ה או האחות ישאלו אותנו שאלות שנוגעות לתזונה, לפעילות גופנית, לנטילת תרופות ותוספי תזונה ולשימוש בסמים או באלכוהול. מטרת הביקור היא לוודא את קיום ההיריון ותקינותו, ולעזור לנו לזהות תחומים גופניים או נפשיים שבהם נזדקק לעזרה במהלך ההיריון. אם חווינו בעבר התעללות גופנית או מינית, נוכל להיעזר ברופא/ה או באחות שיפנו אותנו לעזרה ויקבעו ביקורים תכופים יותר, על פי הצורך (להרחבה נוספת ראו פרק 7, 'אלימות').

בדיקות מעקב ההיריון כוללות, באופן שגרתי, בדיקות לחץ דם, שתן ומשקל. בהתאם לצורך, הרופא/ה יבצעו בדיקה כללית או בדיקות ספציפיות כגון בדיקת צוואר הרחם או בדיקת שדיים. לעתים תילקח גם בדיקת פאפ מצוואר הרחם (להרחבה על מבנה מערכת הרבייה ראו פרק 12, 'אנטומיה והמחזור החודשי', בספר "נשים לגופן, 2011).

עם התקדמות ההיריון יכללו הבדיקות גם מוניטור עוברי ובדיקות אולטרה-סאונד. משבוע 7 ואילך, אפשר לצפות בדופק עוברי. בדיקת אולטרה-סאונד בגישה נרתיקית (אולטרה-סאונד וגינאלי) מאפשרת להשיג תמונה ברורה יותר בהשוואה לבדיקה בגישה בטנית (דרך דופן הבטן). הערכת גיל ההיריון מתבצעת, בדרך כלל, באמצעות מדידת אורך העובר (CRL) ומדדים נוספים. בהמשך ההיריון יתמעטו הבדיקות הפנימיות ויהיה אפשר לאבחן את מצב הרחם והעובר בעזרת בדיקת אולטרה-סאונד חיצונית, דרך דופן הבטן. עם התקרבות מועד הלידה, בדיקות מעקב ההיריון יהפכו להיות תכופות יותר.

במהלך הפגישה כדאי להוציא את רשימת השאלות שלנו ולוודא שברור לנו מתי לקבוע פגישה נוספת, למה לצפות ממעקב ההיריון העתידי ולאן אפשר לפנות במקרה של בעיה או שאלה. חשוב שנצא מהפגישה בתחושה שהקשיבו לנו וסיפקו את צרכינו. פגישות רפואיות בקופות החולים קצובות בזמן והתורים ארוכים, אך אל לנו לחשוש לשאול ולבקש את כל שנחוץ לנו. אם אנו חשות שהרופא/ה או האחות המטפלים בנו אינם לרוחנו, נוכל למצוא מטפלים/ות אחרים שיקשיבו לנו, ירגיעו אותנו ויספקו לנו את המידע הנחוץ.

התזונה שלנו: רבים מהצרכים התזונתיים במהלך ההיריון זהים לצרכינו בתקופות אחרות בחיינו: רצוי לאכול תפריט מאוזן, הכולל שפע של דגנים מלאים, חלבונים בריאים, פירות וירקות, ולהימנע ממזונות מעובדים (במיוחד מאלה המכילים חומצות שומן טראנס) ומכמויות מוגזמות של סוכר ופחמימות (להרחבה ראו פרק 2, 'אכילה', בספר "נשים לגופן", 2011).

צרכים תזונתיים מיוחדים בתקופת ההיריון

חומצה פולית: נטילת חומצה פולית לפני ההיריון ובמהלך השליש הראשון, מקטינה את ההסתברות למומים מולדים בצינור העצבי (Neural Tube Defects) ולמומים נוספים. במדינות מסוימות (לא בישראל) קיימת תוכנית העשרת קמח בחומצה פולית לכלל האוכלוסייה. חומצה פולית נמצאת בירקות עלים ירוקים, בפירות הדר ובמיצי הדרים, באפונה יבשה, בשעועית ובעדשים, בכבד ובבשר בקר. בנוסף, רבים מדגני הבוקר, הלחמים והפסטות מועשרים בחומצה פולית. למרות זאת, נשים רבות אינן מקבלות די חומצה פולית ממזונן. בישראל, נטילת כמוסות חומצה פולית מומלצת לכלל הנשים בגיל הפוריות, ובפרט לנשים המנסות להיכנס להיריון ובמהלך השליש הראשון של ההיריון. המינון המומלץ הוא לפחות 400 מיקרוגרם ביום. במינון זה החומצה הפולית נחשבת לתוסף תזונה. אם בעבר היינו בהיריון עם עובר עם מום בתעלת השדרה, לקראת ההריונות הבאים הרופא/ה ירשמו לנו מינון חומצה פולית גבוה יותר, 5 מיליגרם, המוגדר טיפול תרופתי.

ברזל: מרכיב חשוב בחלבון, הנושא את החמצן בכדוריות הדם האדומות (ההמוגלובין), בתאי שריר (מיוגלובין), בתהליכים אנזימטיים שונים ובמרכיבים חיוניים נוספים. הברזל נספג באופן חלקי בלבד במערכת העיכול. תוספי ויטמינים המכילים ברזל עלולים לגרום לתופעות לוואי מגוונות בעיקר במערכת העיכול, למשל בחילה או עצירות. לכן, בדרך כלל לא מומלץ לקחת ברזל בשליש הראשון להיריון, שבו קיימות בחילות ממילא. ברזל מהווה מרכיב עיקרי בתוספים השגרתיים הנלקחים במהלך השליש השני והשלישי של ההיריון למניעת אנמיה (חוסר ברזל). חשוב ליטול ברזל בדרך שתעודד את ספיגתו, דהיינו: ללא חלב ומוצריו וללא קפאין, עדיף עם פרי הדר או מיץ חומצי אחר.

ברזל נמצא במיץ שזיפים יבשים, בפירות יבשים, בשעועית, באפונה, בשומשום, בבשר הודו, בכבד, בחלמון ובמזון שבושל במחבת ברזל.

סידן: מרכיב עיקרי של השלד ונספג ביעילות במהלך ההיריון בגופנו ובגוף העובר. תוספת סידן מומלצת לנשים שתזונתן דלה. סידן נמצא במוצרי חלב ובמגוון של מזונות העשירים בחלבון, כגון בשר, מוצרי סויה, קטניות ודגנים. תזונה צמחונית נאותה יכולה לספק חלבון בכמות מספקת לעובר.

פעילות גופנית: חשובה לבריאות טובה בכלל ובהיריון בפרט. אם התעמלנו בקביעות לפני ההיריון אך בתחילתו אנו חשות עייפות מתמדת, כדאי שנפחית את הפעילויות המעייפות. חשוב שנקשיב למה שגופנו משדר לנו. אחרי השליש הראשון, כאשר העייפות נעלמת, נוכל לחזור לריצה, לשחייה ולשאר הפעילויות שאנחנו מורגלות בהן. עם זאת, אם לפני ההיריון לא עשינו פעילות גופנית מאומצת, אין זה הזמן המתאים להתחיל בה. עלינו להתאים את הפעילות בזמן ההיריון לצורכי הגוף ולא להתאמץ מעבר למה שהורגלנו בו.

התעמלות המיועדת לנשים בהיריון, עם דגש על יציבה, חיזוק שרירי הגב, שרירי רצפת האגן, גמישות, נשימה נכונה והרפיה, יכולה להיטיב עמנו מאוד. בכל מקרה של ספק כדאי להתייעץ עם הרופא/ה המטפלים ולהשתדל להימנע מכפיפות בטן.

תרגול שרירי רצפת האגן הוא הכנה מצוינת ללידה ובעל חשיבות מתמשכת לבריאותנו בשנים הבאות. חשוב לתרגל כיווצים של שרירי רצפת האגן במהלך כל ההיריון וגם לאחר הלידה. רבות מאיתנו סובלות מחולשה של השרירים ברצפת האגן או  מפגיעה ברצועות המחזיקות את איברי האגן. תופעה זו יכולה להתבטא בדליפת שתן בזמן מאמץ, הן בהיריון והן לאחר הלידהאם אנו מרגישות כובד באגן המלווה בבליטה של הנרתיק כלפי חוץ, כדאי שנפנה לרופא/ת הנשים או לאורו-גינקולוג/ית (תת-התמחות ברפואת נשים העוסקת במחלות רצפת האגן). לאחר אבחון הבעיה נוכל לבחור מבין כמה אפשרויות טיפוליות. כתובת אחת לטיפול בבעיות מסוג זה היא פיזיותרפיסט/ית המתמחים בתחום של רצפת האגן. זהו מקצוע חשוב שאינו מוכר דיו לנשים הרות, אך נמצא שם בעבורן. מעבר לטיפולים השמרניים קיימים גם ניתוחים ייעודיים לבעיות השונות (המלצות לביצוע תרגילי קגל לחיזוק שרירי רצפת האגן ראו בפרק 12, 'אנטומיה והמחזור החודשי' – בספר "נשים לגופן" 2011).

יחסי מין במהלך ההיריון

"אני זוכרת שבהיריון חשתי סקסית מאוד. ניסינו כל מגוון תנוחות. כעת, כשאנו מביאים תינוק לעולם, הרגשתי משוחררת יותר. בעבר הרגשתי לחוצה בנוגע לסקס, אך בהיריון הרגשתי חופשייה יותר."

קיום יחסי מין וצורות אחרות של מעשי אהבה לא יפגעו בעובר או במהלך היריון תקין. ייתכן שנרגיש פתוחות, מעניקות, חושניות. ייתכן שנתכנס בתוך עצמנו ויהיה לנו פחות חשק ליחסי מין. במהלך ההיריון רגשותינו עשויים להשתנות. היריון יכול להיות זמן להתנסות בדרכים שונות של אהבה, מעיסוי ומגע עד לבדיקת תנוחות שונות, שעשויות להיות נוחות יותר מאחרות. מגע אוהב ונעים מעורר בגופנו הפרשת "הורמון האהבה" –  אוקסיטוצין. להורמון זה תפקיד בגרימת הצירים בעת הלידה ותפקידים נוספים בתחושות אהבה, נינוחות ושמחה. לקראת סוף ההיריון, השפעות ההורמון עשויות לעזור לנו לחוש נינוחות יותר ואף לעזור בקידום תהליך הלידה.

במקרים הבאים עלינו להימנע מקיום יחסי מין מלאים: אם אנו סובלות מדימומים מהנרתיק או מכאבי בטן; אם הקרומים פקעו (מי השפיר יורדים או ירדו); או אם היו לנו צירים מוקדמים ואנו מקבלות טיפול למניעת לידה מוקדמת; אם לנו או לבן/בת הזוג שלנו יש הרפס או מחלת מין אחרת המועברת במגע ישיר. בכל ספק יש להתייעץ עם הרופא/ה.

 "כל היריון שלי היה שונה (בכל דבר ובמיוחד בסקס): בראשון הייתי כל כך כבדה ועסוקה במשקל שממש לא הרגשתי נחשקת או חושקת. בשני, וואו. זה היה ממש מוצלח, ובשלישי – תלוי באיזה שלב. היו שלבים שנהניתי והיו שלבים שלא היה לי מקום לזה בכלל. ברביעי (כן… יש כזה) זה שוב היה נהדר ומקרב מאוד ביני לבן הזוג שלי."

 ממה רצוי להימנע? בנוסף לגורמים מדאיגים בסביבה ובמקום העבודה ולחומרים מסכנים בעליל כמו סמים, יש חומרים הידועים כבעלי השפעות שליליות, עלינו או על העובר.

אלכוהול: אלכוהול חוצה ביעילות את מחסום השליה, לא ממולץ לשתות אלכוהול בהיריון אך לא נקבעה "כמות בטוחה" לצריכת אלכוהול ולא ברור הסיכון להופעת תסמונת האלכוהול העוברית בצריכה יומית של יחידה אחת או שתיים של משקה אלכוהולי. בישראל, משרד הבריאות ממליץ להימנע משתיית אלכוהול בהיריון בכלל ובשליש הראשון בפרט.

עישון: עישון במהלך ההיריון קשור לתחלואה משום שהוא מפחית את רמות החמצון בגוף. העישון מגביר היתכנות של הפלות, שליית פתח, היפרדות השליה ופגיעה בקצב הגדילה של העובר ברחם. בהמשך, קיים סיכון ללידת תינוקות במשקלי לידה נמוכים וסיכון ללידות מוקדמות. שימוש בטבק במהלך ההיריון נקשר גם לתסמונת מוות בעריסה, וילדים/ות החשופים לטבק בבתיהם סובלים יותר ממחלות נשימתיות. גם לעישון פסיבי יש פוטנציאל לפגוע בהיריון, בשליה או בעובר.

תרופות מרשם: בציבור הרחב קיימים חשש משמעותי ורתיעה משימוש בתרופות במהלך היריון. החשש נובע מדיווחים על תרופות הידועות כגורמות למומים קשים, כגון תלידומיד ודאתילסטילבסטרול (DES). אולם מרבית התרופות לא נמצאו כגורמות למומים בעובר, ולעתים קיים סיכון דווקא באי נטילת תרופה בהיריון. לדוגמה, במהלך השליש הראשון של ההיריון, חום גבוה של האם ההרה עלול לגרום לעלייה בשכיחות היווצרות מומים. נטילת פרצטמול (אקמול) עשויה להפחית מומים אלה, מעצם תרומת התרופה להורדת החום. כאשר נוטלים תרופה בהיריון יש לשקול תמיד את היחס בין תופעות הלוואי האפשריות לבין התועלת הצפויה מנטילתה.

בישראל קיימים מספר מרכזי ייעוץ לחשיפה לתרופות, לקרינה או לשימוש בחומרים אחרים בהיריון. במרכזים אלה ניתן לקבל תשובות לשאלות ולהפיג חששות.

  • המרכז הארצי של משרד הבריאות לייעוץ טרטולוגי, טלפון: 02-6243669/3.
  • רמב"ם חיפה, מרכז ייעוץ ומידע על הרעלות, 24 שעות ביממה, טלפון:  04-8541900 (המרכז נותן מענה במקרה של סכנה להרעלה או לשימוש בחומרים מסוכנים).
  • מרכז לייעוץ תרופתי, בית-החולים אסף הרופא, טלפון: 08-9779695.
  • מרכז ייעוץ במרכז הרפואי ע"ש שיבא, טלפון: 03-5302787.
  • מרכז ייעוץ במרכז הרפואי ע"ש רבין (קמפוס בילינסון), טלפון: 03-9377474, 03-976911.

להרחבה נוספת קראו את הפרק "הריון" בספר: תמיר, טל (עורכת). 2011. נשים לגופן: בריאות, גוף, מיניות ויחסים. בן שמן: הוצאת מודן.

הפרק מתמקד ביצירת סביבה בטוחה להיריון ובמהלכו דיון במגוון רגשות שהיריון מעלה אצלנו ואצל בני/ות זוגנו; המלצות והכוונות לבחירת רופא/ה ומלווה במהלך ההיריון, היבטים בריאותיים, רפואיים תזונתיים ועוד הנוגעים להיריון; במידע אודות בדיקות רפואיות ותופעות שונות; זכויות נשים בהיריון; התייחסות למקרים מיוחדים כהיריון בסיכון גבוה, היריון בגיל צעיר או מבוגר במיוחד, היריון ושימוש בחומרים ממכרים, היריון במצב של מוגבלות, נכות או מחלה כרונית; וכן שיקולים ומחשבות אודות בחירת המקום והדרך הנכונים ביותר בשבילך ללדת בישראל.

קישורים לקריאה נוספת

פורומים ואתרים לשאלות ולתמיכה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>