אלימות

אלימות נגד נשים היא מעשה פרטני ו/או דיכוי חברתי, כל סוג של השפלה באמצעות גופן, מיניותן או הגבלתן הפיזית של נשים. אלימות נגד נשים כוללת: רצח ע"י בן הזוג, רצח על רקע מה שמכונה "כבוד המשפחה", הכאה, אונס ותקיפה מינית, ניצול מיני או פיזי של ילדות, השפלה נפשית או מילולית, מילת נשים, מעקב אחר נשים, אווירה אלימה במקום העבודה או במרחב הציבורי, הטרדה מינית, שידול ואילוץ לעסוק בזנות, סחר בנשים ופורנוגרפיה. כל סוג של אלימות מהווה איום עלינו ומגביל את היותנו בניות אדם תבוניות ובעלות רצונות ושאיפות. אלימות מינית היא הרסנית במיוחד, היות ומין הוא מקור להנאה ולקרבה, וכאשר מין מלווה באלימות הוא הופך את עולמנו כליל.

הבנת בעיית האלימות נגד נשים

על מנת להבין את תופעת האלימות נגד נשים, יש להתבונן על מיקומן של נשים בחברה – כל עוד נשים תמשכנה להיתפס כ"אחרות", כ"נחותות", כ"משניות לגבר" או כרכושו, האלימות נגד נשים תמשיך להיות נפוצה. אלימות איננה רק מקרה פרטי אלא תופעה חברתית, בעלת סיבות חברתיות והשלכות חברתיות רחבות היקף. יותר ויותר מנגנונים מדינתיים ובין לאומיים מכירים בחובתם להתמודד עם התופעה וחלקם אף פועלים לשינוי המציאות.

גזע, מעמד, דעות קדומות ואלימות נגד נשים – כולם קשורים ביניהם באופן הדוק. אלימות לעתים קרובות מכוונת אלינו רק משום שאנחנו נשים, חלק מהנשים חשופות יותר לאלימות בשל גזען, מעמדן, נטייתן המינית או גילן. לנשים אלה עשויה להיות גם נגישות פחותה למשאבים. נשים ערביות, מזרחיות, מבוגרות, צעירות, מסורתיות, מהגרות, פליטות, לסביות, עניות, טרנסג'נדריות ונשים עם מוגבלויות פגיעות במיוחד וחשופות לאלימות יותר מאחרות. גם נשים מהגרות או דוברות ערבית שהעברית שבפיהן מוגבלת, נמצאות לעתים תכופות בסיטואציה בה התוקף מדבר עברית טובה משלהן, ובשל כך עשוי להיות לו יתרון, משפטי או תרבותי, במגעים עם הרשויות. מצב כזה יכול למנוע מתן סיוע הולם לאישה.

סוגי האלימות

אלימות פיזית: כל פגיעה פיזית בגופה של האישה ע"י מכות כסטירות, דחיפות, בעיטות ואגרופים או מכות באמצעות חפצים, כולל נשק. הפגיעות גורמות לנזקים מידיים ומתמשכים, לנכות ואף למוות.

אלימות מינית: התייחסות לאישה כאל אובייקט מיני, ביצוע מעשים מגונים, קיום יחסי מין באיום, סחיטה, כפיה ואלימות, בניגוד לרצונה של האישה ובזמנים ובמצבים המסכנים את בריאותה.

אלימות נפשית: מאופיינת באלימות מילולית, השפלה, שימוש בהפחדה ובאיומים, גינוי וביקורת לגבי התנהגות האישה, יכולותיה, תפקודה כאם ובריאותה הנפשית.

בידוד חברתי: מניעה של קשרים חברתיים ומשפחתיים, יציאה לעבודה ו/או ללימודים. הגבלה של יציאה מהבית, ליווי האישה לכל מקום וניהול השיחות במקומה.

אלימות כלכלית

  1. מצב שבו בן הזוג שולט על כל המקורות הכספיים המשותפים ואף של האישה, כגון משכורתה. בן-הזוג מקציב לה סכום על פי ראות עיניו וכך יוצר תלות מוחלטת שלה בו. לעיתים הדבר נכון גם לגבי צרכי הבית או הילדים המשותפים.
  2. מצב שבו בן-הזוג מונע יציאת האישה לעבודה או מונע צרכים בסיסיים כגון – כסף, מזון, תרופות, ביגוד וכדומה.

"אבא שלי הוא אדם עשיר מאוד ולעומתו אימי היא אישה צנועה. מאז ומתמיד הוא שלט במקורות הכסף. גם שהיא הביעה רצון לדעת בענייני הכספים הוא נפנף אותה – "מה את כבר מבינה".

"אני הייתי נערה תמימה, התחתנתי בגיל 21 עם גבר המבוגר ממני בלמעלה מ- 15 שנה. הוא כל הזמן רצה לשלוט עלי, הפעיל עלי אלימות כלכלית. אם קניתי משהו הוא ישר דרש לראות מה ואיזה סכום ואז היה נוזף בי שאין לו כסף".

אלימות נגד נשים- תמרורי אזהרה, רות רזניק

פנייה לעזרה?

מאמרים נוספים לקריאה מרחבי הרשת

זנות וסחר בנשים

זנות: היא סוג נוסף של אלימות כלפי נשים.

מחקרים בכל העולם מצביעים על קשר כמעט מוחלט בין רקע כלכלי קשה או רקע פתולוגי אחר, כמו התמכרות, התעללות מינית בילדות או טראומה מתמשכת אחרת, לבין העיסוק בזנות.

רשויות החוק אינן מספקות לנשים בזנות הגנה מספקת מפני מעשי שוד, אלימות ואונס. כמו כן, הנשים יפנו רק לעיתים רחוקות  לרשויות החוק בבקשה לעזרה כיוון שאין הן תופסות את רשויות החוק כגורם תומך. לעיתים האלימות כלפיהן מופנית מסרסורים ומלקוחות בעלי אמצעים וקשרים שלהן אין ופעמים רבות מדי החברה מתייחסת לאלימות מצד הלקוחות כלפי נשים בזנות, כחלק בלתי נפרד מהמקצוע שבו הן "בחרו".

נשים רבות העוסקות בזנות סובלות ממחלות המועברות במגע מיני. החברה כמעט אינה מספקת לנשים אלה את המשאבים והשירותים הרפואיים להן הן נזקקות – טיפול רפואי, בדיקות רפואיות, אספקת אמצעי מניעה, מימון הפלות, מתן הדרכה לקיום יחסי מין מוגנים יותר, טיפול נפשי או תמיכה וטיפול מקצועי וממוקד בנשים המכורות לסמים.

לנשים העוסקות בזנות לא מוענקת בפועל הגנת דיני העבודה. הן אינן יכולות להגיש תביעה כלפי "המעביד" שלהן אם אינו מספק להן את זכויותיהן כעובדות, הן אינן יכולות לתבוע אותו אם אינו משלם להן את הכסף שהרוויחו באמצעות הזנות ואינן יכולות לתבוע אותו אם אינו מספק להן זכויות סוציאליות בסיסיות אחרות. זאת על אף שמכוני ליווי ובתי בושת מחויבים בתשלום מס וארנונה לרשויות.

הלקוח תמיד צודק? עו"ד נעמי לנקרון

סחר בנשים

בשנים האחרונות הביקוש למין עולה על ההיצע, והודות לקלות המעבר בין מדינות, התפתח ברחבי העולם "שוק" פלילי אשר הסחורה בו היא נשים ונערות. סוחרים משתמשים בכוח, בכפייה, בשקרים ובפיתויים כלכליים כדי לגייס, להעביר ולנצל נשים לעיסוק בזנות. לא פעם, נוהגים הסוחרים ואף עובדים נוספים בשרשרת הסחר בנשים "לנסות את הסחורה" על ידי אונס הנשים ובכך גם שוברים את רוחן ואת יכולתן להתנגד לתנאים הבלתי נסבלים שהן נאלצות לעבוד בהם. סוחרי נשים נוהגים לאיים על הנשים שאם ינסו לברוח או לא יחזירו את חובן לסוחרים, לא רק הן יפגעו אלא גם בני משפחותיהן בארץ המוצא.

לרוב, תנאי העבודה של הנשים הם בלתי נסבלים. הן נדרשות לקבל עשרות לקוחות ביום ללא כל התחשבות במצבן הבריאותי או אם הן במחזור וללא יכולת לסרב ללקוח מסוים או לפעילות מינית מסוימת. הנשים, שהן לעיתים קרובות "בעלות חוב" למשך חודשים רבים ואף שנים, מועברות כסחורה עוברת לסוחר מעיר לעיר וממכון ליווי למכון ליווי. לעיתים הן אינן דוברות את השפה, נרדפות על ידי שירותי ההגירה, אין להן גישה לשירותי בריאות והן מבודדות חברתית.

בעקבות דוחות בינלאומיים שהביאו להכרה של רשויות החוק בכך שקיימת תופעה של סחר בנשים לישראל, החלו פעולות אכיפה אינטנסיביות שכללו שיתוף פעולה בין הרשויות (משרדי ממשלה, משטרה) לארגוני הסיוע לנשים, הקצאת משאבים וכוח אדם ייעודיים לעיסוק בתחום וחקיקה מחמירה.

הגנה עצמית: השלב החשוב ביותר למען הפסקת האלימות נגד נשים הוא לגרום לאנשים-אלימים להפסיק לפעול באלימות ולגרום לחברה כולה להפסיק לגלות סובלנות כלפי הנוקטים באלימות. באותה עת, עלינו, כנשים, ללמוד כיצד להגן על עצמנו, באופן אקטיבי ככל הניתן. לימוד הגנה עצמית עשוי להגביר את הביטחון העצמי שלנו ביכולותינו הפיזיות והמנטאליות להגן על עצמנו. כמו כן לימוד ותרגול הגנה עצמית ירחיב את מגוון התגובות שלנו בזמן שאנו במצבי סיכון.

שיעורי הגנה עצמית יכולים לסייע לנו להיות ערניות יותר, להגיב במהירות רבה יותר, להבין בבהירות את הסיטואציה אליה נקלענו ואת עוצמת הסכנה הטמונה בה, וכן להחליט על התגובה הטובה ביותר והמתאימה ביותר עבורנו. אחת העמותות העוסקת בקירוב נשים לאומנויות לחימה היא "אל-הלב" – איגוד לאומנויות הלחימה לנשים, השמה לה למטרה לא רק לחשוף נשים לאומנויות הלחימה לשם פיתוח כושר או גמישות, אלא גם לצורך הגברת תחושת הביטחון שלהן.

מאמרים מרחבי הרשת

סיוע ראשוני לנשים בזנות – מרכז אשה לאשה חיפה

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>