נתונים אודות בריאות נשים בישראל

נתונים אודות בריאות נשים בישראל

ההגדרה שאנו מאמצות למושג בריאות נשענת על הגדרת ארגון הבריאות העולמי WHO:

בריאות היא מכלול של היבטים פיזיים, רגשיים, חברתיים, מעמדיים וכלכליים המשפיעים על מצבו הגופני והנפשי של הפרט וכן על איכות חייו.

היבטים מגדריים של בריאות – או מה ייחודי בבריאות נשים?

• 2/3 מן המחלות הפוגעות בשני המינים, נחקרו בגברים בלבד ומרבית התרופות נוסו על גברים בלבד.
• עקב מיקומן המשני של נשים באשר הן, נשים חשופות יותר למצבים העלולים לגרום לפגיעה בבריאותן כגון: עוני
• אפליה; היעדר נגישות לשירותי בריאות; חוסר מודעות לזכויות ולמידע; תנאי עבודה קשים ו/או שכר נמוך; אלימות. בישראל, מדגיש ומעצים עוד הסכסוך הישראלי- פלסטיני את הבעיות המפורטות מעלה.
• שיעורי התחלואה והתמותה של נשים בישראל גבוהים ביחס לנשים במדינות המערב, למרות רמת רפואה וטכנולוגיה מתקדמות וקיומו של חוק בריאות ממלכתי.
• נשים רבות מרגישות שהן לא מקבלות מידע ברור ומספק מהרופאים/ות המטפלים בהן.
• מערכת הבריאות בישראל נותנת מענה בעיקר לתחלואה גופנית בקרב נשים וחסרה גישה הוליסטית יותר הרואה את בריאות האישה כמכלול של היבטים גופניים, נפשיים ותרבותיים.
• ישראל ממוקמת במקום הראשון בעולם בביצוע ניתוחים פלאסטיים בנשים צעירות.
• מעל 30% מן הנשים בישראל, ובכללן אחוז גבוה מאד של מתבגרות, מתמודדות עם דימוי גוף נמוך ואינן שבעות רצון מהמראה שלהן. אחוז הנערות המתבגרות החיות בישראל עם הפרעות אכילה לסוגיהן הוא מהגבוהים בעולם.
• ישראל מחזיקה בשיא עולמי בשימוש בטיפולי פוריות. לטיפולים אלו ישנן השלכות בטווח הקצר והארוך על בריאותן של נשים.
• נשים ישראליות רבות מעשנות (בהשוואה לעולם המערבי) ועישון נפוץ מאד בקרב נשים צעירות במדינת ישראל.
• לנשים תפקודים גופניים ייחודיים המצריכים התייחסות רפואית ייחודית ונרחבת וטיפולי מניעה רבים מאד.
• תחומים רבים הנוגעים למעגל החיים הטבעי והרצוי של נשים  עוברים תהליכים אינטנסיביים של מדיקליזציה. כך תחומים כמו: וסת, הריון, לידה ומנופאוזה נתפסים כתחומים רפואיים, ולא טבעיים, המצריכים התערבות רפואית.
• הידע של נשים אודות גופן בריאותן ומיניותן אינו מוערך ואיננו נשמע מספיק. נשים רבות אינן סומכות על יכולת השיפוט וההחלטה העצמאית שלהן לגבי גופן ובריאותן ומניחות שכל הידע בתחומים אלו מצוי בידי אנשי ונשות מקצוע.
• מתוקף תפקידן הטיפולי (כאמהות, בנות זוג, כמטפלות בהורים מבוגרים ועוד) במרבית המשפחות, נשים משתמשות הרבה יותר במערכת הרפואית.
• נשים רבות נוטות להזניח את הטיפול בעצמן. הסטטיסטיקה מוכיחה שנשים בכלל, ונשים מעוטות יכולת בפרט, מטפלות קודם כל בבעיות רפואיות שדורשות מימון עצמאי של שאר המשפחה ורק אחר כך בעצמן. אחת הדוגמאות הבולטות היא רפואת שיניים.

מצב בריאות הנשים בישראל מדאיג ומצריך הקדשת משאבים מרובים יותר והעלאת מודעות הן מצד הגורמים המטפלים והן מצד הנשים עצמן.

מספר סוגיות בולטות לדוגמא:

• גורם התמותה מספר 1 בישראל בקרב נשים הוא מחלות לב.
• אך מחלות לב בנשים הוא תחום שנחקר פחות מידי, מאובחן פעמים רבות באיחור משמעותי ומטופל טוב פחות. רוב הנשים אינן מודעות לעובדה זו ולכך שהן בסיכון ללקות באירוע לב. אבל הנשים אינן לבדן: רוב הרופאים/ות אינם מודעים לכך גם הם. מחלות לב עדיין נחשבות מחלות של גברים. סימני התקפי לב אצל נשים יכולים שונים מאד מהסימנים אצל גברים ועל כן אבחנה מאוחרת או שגויה ונטייה פחותה לגשת לאשפוז אצל נשים הם בעלי משמעות רבה. תמותה לאחר אוטם ראשון בשריר הלב ואירוע של אוטם חוזר, גבוהות יותר בנשים מאשר בגברים. מחקרים מראים כי אבחון של מחלות לב אצל נשים מתרחש בממוצע 5 או 4 שנים מאוחר יותר מאצל גברים.
• תוחלת החיים של נשים בכל העולם גבוהה יותר משל הגברים. נשים בישראל חיות בממוצע עד גיל 81 בערך ואילו גברים עד גיל 77. אך ראייה השוואתית של חתכי רוחב בינלאומיים ממדינות מערביות שונות מגלה שמצבן של הנשים הישראליות בכי רע: בהשוואת תוחלת החיים על פי מין בין 10 מדינות מערביות, וישראל ביניהן, נמצאים גברים ישראלים במקום השלישי מלמעלה בתוחלת חייהם (אחרי שבדיה ויפן) ואילו הנשים הישראליות ממוקמות במקום השמיני הנמוך בהשוואה לנשים ממדינות מערביות אחרות.
• שיעורי תחלואה של נשים ישראליות במחלות קשות כמו סרטן ומחלות לב גבוהים מאד בהשוואה לנשים בעולם המערבי, לעומת גברים שנמצאים במקום טוב יותר בשיעורי התחלואה היחסיים שלהם.
• נשים סובלות הרבה יותר, לעיתים פי 2 ו3, מגברים ממחלות כגון: מיגרנה, סוכרת, יתר לחץ דם, אוסטיאופורוזיס, מחלות אוטואימוניות שונות, הפרעות אכילה, דיכאון וניסיונות התאבדות.

כל התופעות הללו מורידות באופן משמעותי את איכות חייהן של הנשים, יוצרות תלות שלהן במערכת הרפואית, בבני משפחתן ומחלישות אותן אישית וכלכלית. מחקרים גילו קשרים הדדיים ברורים בין בריאות למעמד חברתי ולמצב כלכלי. דוגמאות לגורמים המשפיעים על מערכת הקשרים בין בריאות למעמד הינם:

• איכות וכמות המזון הנצרכת.
• איכות הטיפול הרפואי הנגזר מנגישות פיזית ותרבותית לשירותי בריאות וכן ממצב כלכלי.
• נגישות פיזית כלכלית ונגישות לידע בנושאי רפואה מונעת.
• כמות השעות שאשה עובדת במהלך יממה.
• סוג העבודה שהיא עושה (ניהול/ניקיון), שקשור בד"כ אופן ישיר ברמת ההשכלה.
• שעות המנוחה המתאפשרות לה.
• הסיוע הניתן לה בביצוע המטלות היומיומיות בנוסף לעבודתה –  טיפול בבית, בילדים, במשפחה המורחבת.
• היכולת הכלכלית להשקיע באופן מקיף וכולל בבריאותנו – טיפוח, כושר, נופש, רפואה הוליסטית – מסאז', יוגה, שיאצו, רפלקסולוגיה.
• התמודדות יומיומית עם לחץ כלכלי ברמות שונות גורם לשחיקה נפשית, עייפות, מצבי חרדה תכופים ובמקרים קיצוניים להתמוטטות נפשית ודיכאון ומשפיע על בריאותנו.

עשר ההמלצות שניסחה עמותת נשים לגופן לשיפור מצב בריאות הנשים בישראל

1. כל מחקר הממומן על ידי מדינת ישראל יחוייב לכלול נשים כחלק מקבוצת המחקר שלו.
2. יש להפנות תקציבים ולעודד מחקרים במגוון נושאים הקשורים לבריאות נשים (למשל: בארה"ב התקציב הממשלתי לבריאות נשים עומד על 4 מיליארד דולר בשנה, בישראל עדיין אין תקציב ממשלתי נפרד).
3. יש להכיר בזכותה של כל אשה לשלוט בפוריותה ולהחליט האם, איך והיכן ללדת.
4. ראוי ליצור מערך לקידום בריאות החל מקטנות ועד בכלל למען אורח חיים בריא, שיאפשר לקיחת אחריות ותחושת שליטה של הפרט על בריאותו/ה.
5. יש לדאוג למתן ייצוג הוגן והולם לנשים במסגרות קובעות מדיניות ומתכננות שירותי בריאות.
6. נדרשת הקמת מסגרות לרפואה מונעת בהן תוכלנה נשים לבצע את כל הבדיקות תחת קורת גג אחת.
7. הכנסת מגוון אמצעי מניעה וטיפול לסל הבריאות לנשים בכל גיל.
8. מדינת ישראל חייבת להשקיע משאבים ותשומות בנשים מקבוצות מוחלשות (אתנית, כלכלית, לאומית וגיאוגרפית), בקידום רפואה מונעת, חינוך לבריאות וטיפול בתחלואה.
9. ראוי לפתח תוכניות לימוד לנערות ונערים בנושא מיניות וטיפוח דימוי גוף חיובי, תוך רגישות לצרכים תרבותיים ייחודים של קבוצות אוכלוסייה שונות בישראל.
10. על מדינת ישראל להפנות את הזרקור אל אוכלוסיית הנשים הקשישות בישראל שרבות מהן סובלות מתחלואה ומעוני ולפעול במגוון דרכים למען שיפור מיידי באיכות חייהן.