נכתב ע"י נאוה ברוורמן, דנה וינברג, טל תמיר, ואור רם, עמותת נשים לגופן הפועלת לקידום בריאותן של נשים ונערות, מחברות הספרים 'נשים לגופן', ו "المرأة وكيانها".

דר' גדעון קופרניק, רופא נשים המתמקד בטיפול בנשים בגיל המעבר, ממחברי הספר על גיל המעבר: המדריך הישראלי לבנות 40+

נורית אריאל, אחות אחראית מרפאת נשים, מרכז רפואי רמב"ם. קליניקה ואתר 'איתך בגיל המעבר'

 

 

מתישהו באמצע החיים שלנו – סביב גילאי 40-50, אנחנו נכנסות לגיל המעבר, שלב בו נשים עוברות משלב אחד בחייהן – בו יש להן מחזור חודשי ודימום וסתי – לשלב אחר של הפסקת הווסת. הפסקת הווסת והתקופה שקודמת לה יכולה להוביל למגוון שינויים פיזיים, רגשיים ומיניים המתבטאים בעוצמות ובדרכים שונות, ונובעים מירידה בייצור ובהפרשה של ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון. להורמונים אלה קולטנים כמעט בכל גוף האישה, למשל בעור, בלב, בעצמות ובאיברי המין, ולכן השינויים אינם נקודתיים ויכולים להיות מורגשים בגוף כולו.

במקביל להשפעות ההורמונאליות, עבור חלק מהנשים, תקופת חיים זו יכולה להתבטא בשינויים בהיבטים שונים של חיינו כגון: שינויים משפחתיים, תעסוקתיים, חברתיים, רוחניים ועוד.

 

איך קוראות.ים לשלב הזה בחיינו?

גיל המעבר הוא השם הנפוץ בעברית, והוא מעלה איתו את השאלה – מעבר לאן ולמה?
גיל הבלות הוא לצערנו עדיין שם די רווח, כאשר הוא בעל משמעות מעליבה – בלות. האם אנחנו הופכות בלות בגיל הזה? כמעיל ישן ובלוי שמושלך לפח?
וגיל העמידה? מה הכוונה כאן, אנחנו עומדות? לא מתקדמות? מהרהרות על חיינו? או שאולי נעמדים לכבודנו מפאת השיבה?

חדלון וסת (או מנופאוזה) הוא שם רפואי שמעיד על שלב הפסקת קבלת הווסת אבל איננו מכיל בתוכו את כל הנילווה לכך.
אמצע החיים – זהו שם פשוט שאינו מסתיר או שופט, אנחנו פשוט באמצע החיים[2], שהרי זה שלב שנשים חוות באמצע חייהן, כאמור סביב גיל 40-50.

למילים ולשמות יש משקל ומשמעות רבה! השימוש במושג גיל הבלות, מוסיף לבושה ולתחושת 'פגות התוקף', מילים יכולות לשמר ולקבע תפיסות או לשנות ולרענן אותן!

 

"המנופאוזה היתה שינוי ענקי בשבילי, לא התכוננתי לכל זה. לא הכרתי את עצמי. זה היה כמו שינוי אישיות, והיו גם כאבי ראש חזקים, חוסר שינה… מחשבות.. עצבנות. תחושה שאת לא יודעת מי זאת.. שינויים מנטאליים. לא הייתי מוכנה לכל זה בגיל ארבעים וארבע. בהתחלה בכלל לא קישרתי בין כל התופעות האלו למנופאוזה[3]."

"זו הפכה להיות אחת התקופות המשוחררות ביותר בחיים שלי. נסעתי לטייל לבדי בכל מיני מקומות, הפסקתי להתעסק כל הזמן במה אנשים חושבים עלי… ההערכה העצמית שלי התחזקה מאוד והתקרבתי מאוד לחברות שלי".

"לא הייתי אמורה להיות קרובה אפילו למנופאוזה כשעברתי טיפולים כימותרפיים לפני עשר שנים. זה היה כאילו הטיחו אותי אל קיר לבנים בעודי נוסעת במהירות שיא, לפתע התחילו גלי חום קשים, נשר לי השיער וכמובן היה גם אובדן השד בעקבות הסרטן. כל זה היה הרבה יותר מדי בשבילי. האיום על החיים שלי כפי שהכרתי אותם שינה לחלוטין את פילוסופיית החיים שלי."

"כן, אני במנופאוזה ובגיל המעבר', אבל חוץ מלדבר עם חברות, אני לא מרגישה שאני מקבלת איזושהי תמיכה חברתית בהתמודדות שלי עם הקן המתרוקן. בשלבים אחרים של החיים יש כל מיני טקסי מעבר – אני מרגישה שצריך לפתח טקסים כאלו גם לשלב הזה!"

 

נהוג להבחין בין שלושה שלבים בתקופת גיל המעבר/אמצע החיים:

  1. טרום גיל המעבר (נקרא גם פרי-מנופאוזה) – שלב מקדים בו חלה ירידה הדרגתית בייצור ובהפרשה של הורמוני המין, אסטרוגן ופרוגסטרון, המחוללת שרשרת של תסמינים גופניים ורגשיים שבאים לידי ביטוי באופן שונה מאישה לאישה מבחינת סוג התסמינים, עצמתם ותדירותם.
    השלב מתחיל כשעדיין יש מחזור חודשי. אצל מרבית הנשים הווסת אינה סדירה, היא מופיעה תחילה בתדירות גבוהה מהרגיל (יותר פעמים ו/או לזמן ממושך יותר ו/או דמם מוגבר), וכשהביוץ מפסיק נוצרים מרווחים גדולים יותר בין הווסתות, עד שהווסת נפסקת לגמרי.
    לעיתים אין קשר בין שינויים במחזור החודשי ובין הופעת התסמינים האחרים. את יכולה להרגיש את כל אותם תסמינים של גיל המעבר ועדיין לקבל מחזור וסת סדיר.

שלב זה ותסמיניו השונים (שיפורטו בהרחבה בהמשך), יכולים להתחיל גם 6-7 שנים לפני הפסקה מוחלטת של הווסת.

איך נדע שאנו בתקופת טרום גיל המעבר/פרי מנופואזה? אין בדיקה אחת שתאבחן אם אנו בגיל המעבר או לא. האבחון נעשה בדרך כלל באמצעות סקירת העבר הרפואי, דפוס מחזורי הווסת והתסמינים שאת חווה.

  1. המנופאוזה – סיום שלהמחזור החודשי. נקודת זמן, המוגדרת בהסתכלות לאחור, בה חלפו 12 חודשים רציפים לאחר הווסת האחרונה שלך. לרוב מתרחש בגילאים 46-56, כשהגיל הממוצע בישראל הוא 50. עם זאת, יש נשים שאצלן מפסיקה הווסת לפני גיל 45, אם באופן טבעי או בעקבות התערבות רפואית. מצב זה נקרא מנופאוזה מוקדמת והוא מאופיין לרוב בתסמינים קשים יותר. לאבחון של מנופאוזה מוקדמת יכולות להיות השלכות על היכולת להרות ועל הופעת תסמיני גיל המעבר. בנוסף ישנן השלכות בריאותיות ארוכות טווח – גופניות, מיניות ורגשיות, לכן אבחון וטיפול בזמן חשובים לשמירה על איכות חייך ובריאותך.
  2. פוסט-מנופאוזה – שלב המוגדר כתקופה שלאחר השנה הראשונה מהפסקת הווסת ונמשך לאורך שארית חיינו. בשלב זה, אצל רוב הנשים, נעלמים בהדרגה כל תסמיני גיל המעבר אך יש נשים שממשיכות לחוות גלי חום ותסמינים אחרים גם בתקופה זו.

 

בשנת 2019 יזמה עמותת נשים לגופן מחקר[4] שבדק 'מה נשים ישראליות רוצות וצריכות סביב גיל המעבר?' לקריאת תקציר תוצאות המחקר ניתן ללחוץ כאן. הממצא העיקרי שעלה מנתוני מחקר זה הוא, שלמרות שרב הנשים שענו על המחקר ציינו כי הן חוות תסמינים של גיל המעבר וכי הללו מטרידים אותן, לרובן המכריע לא הוצע טיפול להקלת התסמינים על ידי א/נשי מקצוע מתחום הבריאות. יתר על כן, רק כחמישית מתוכן פנו לקבלת ייעוץ מא/נשי מקצוע מתחום הבריאות.

חשוב לשנות את ההשתקה סביב גיל המעבר ואת הנגישות לטיפול והקלה על תסמינים. ישנם פתרונות מגוונים להקלה על תסמיני גיל המעבר, והם יכולים לשפר את איכות חיינו ובריאותינו בצורה משמעותית. לאחרונה פועלים צוותים רב-מקצועיים להעלאת המודעות ואיכות הטיפול בנשים בגיל המעבר, נפתחו קורסים להכשרת צוותים רפואיים בנושא וכוונת 'האגודה הישראלית לגיל המעבר'  לפרסם רשימת רופאים.אות שמנופאוזה הוא תחום עיסוקם.

 

תסמיני גיל המעבר

בישראל, בכל זמן נתון, כמיליון נשים נמצאות בתקופת אמצע החיים. נשים שיש להן חיים מלאים ולפתע מוצאות את עצמן בתקופה מורכבת מבחינה רגשית, פיזית ומינית. כ80% מהנשים בגיל זה סובלות מתסמין אחד לפחות מתוך כ30 תסמינים שיכולים לפגוע באיכות חייהן, חלקנו לא נרגיש תסמינים כלל. יצירת הקשר בין התסמינים לשלב זה בחיינו היא חשובה לאבחון וכן לאפשרויות טיפול. על כן כדאי להיות ערות לשינויים, לעקוב ולקשרם לשינויים בקבלת הווסת וכניסה לגיל המעבר/אמצע החיים. אם גם את חשה שמדובר בתופעות שמשפיעות עלייך בצורה ניכרת, חשוב לדעת שישנם טיפולים קונבנציונאליים ואלטרנטיביים שיכולים לסייע בהפחתת חומרת התסמינים ואף בהעלמה שלהם. לצערנו במקרים רבים מדי, אין מספיק מודעות באשר להשפעה האפשרית של ירידה ברמות אסטרוגן, גם לא בקרב רופאים.ות מתחומים שונים אליהם נפנה. מסיבה זו אנו ממליצות לקבל את הייעוץ לגבי אפשרויות טיפול והקלה  על ידי רופא.ה עם רקע מקצועי, וניסיון בתחום. יש לציין כי כיום לא קיימת התמחות רפואית רשמית בתחום של גיל המעבר.


מה בעצם קורה לנו בגוף? בתקופה זו ישנה ירידה משמעותית ברמות האסטרוגן בגופינו. כפי שציינו, תקופת פרי-מנופאוזה מתאפיינת במחזורי ווסת לא-סדירים ושינויים הורמונאליים בולטים, לעיתים קרובות בליווי של גלי חום, הפרעות שינה, שינויי מצב רוח ויובש נרתיקי. בנוסף, מתחילים להופיע שינויים גם בפרופיל השומנים בדם וכן אובדן עצם, שני שינויים להם השלכות ארוכות-טווח. כמעט כל הנשים חוות אי-סדירות של המחזורים ושינויים הורמונאליים לפני הופעת מנופאוזה קלינית. בסופו של דבר, צפויה הפסקה קבועה של מחזורי הווסת, כאשר כפי שנכתב לעיל, בהעדר מחזורי ווסת לאורך 12 חודשים נקבע כי מדובר במנופאוזה קלינית. אמנם חציון הגיל בעת הופעת מנופאוזה טבעית הוא 51 שנים, אך מועד המנופאוזה מושפע מגורמים שונים, כגון גנטיקה ועישון.

 

להלן פירוט התסמינים השונים:

גלי חום וקור – התסמינים הבולטים של תקופת הפרי-מנופאוזה והשנים הראשונות לאחר המנופאוזה. גלי חום מתאפיינים בתחושה פתאומית של חום בחלק המרכזי של החזה העליון והפנים, אשר במהירות מתפשטים לכל הגוף. תחושת החום אורכת 2-4 דקות, לעיתים קרובות כוללת הזעה ניכרת, לעיתים מלווה בדפיקות לב מהירות ובחלק מהמקרים מסתיימת בצמרמורות ותחושת חרדה. גלי חום לרוב מופיעים מספר פעמים ביום, אם כי התדירות עשויה להשתנות בין 1-2 פעמים ביום ועד לאירוע כל שעה במהלך היום והלילה, כאשר גלי חום נפוצים במיוחד בלילות. חלק מהנשים יפתחו תחילה גלי חום המופיעים סביב מחזורי הווסת בסוף שנות הפוריות, אך התסמינים לרוב קלים ואינם דורשים טיפול. למעלה מ-80% מהנשים הסובלות מגלי חום ימשיכו לסבול מהם למשך למעלה משנה. ללא טיפול, גלי חום ייעלמו עצמונית בתוך 4-5 שנים במרבית הנשים. עם זאת, חלק מהנשים סובלות מגלי חום לאורך שנים רבות: 9% מהנשים מדווחות על המשך התסמינים גם לאחר גיל 70, יותר מ-40% בתקופת טרום גיל המעבר, ועד ל-60%-80% סביב תקופת המנופאוזה ובשנים הראשונות לאחריה.

אם גלי החום הם מתונים או בינוניים יתכן  ותורגש הקלה באמצעות שינויים קלים בהתנהלות בחיי היום יום, אך אם את סובלת מגלי חום חמורים הפוגעים באיכות חייך, שינויים אלו עשויים להועיל לך, אך תוכלי לבחור גם בטיפול תרופתי שיפחית או יפסיק לגמרי את גלי החום.
הפרעות שינה  הפרעות שינה סביב מנופאוזה מופיעות בקרב 45-50% מהנשים. הפרעות אלו עשויות לנבוע מגלי חום, אשר כאמור נפוצים יותר בלילה ועשויים להעיר את האישה משינה. עם זאת, הפרעות שינה סביב מנופאוזה עשויות לנבוע גם מגורמים אחרים, דוגמת דיכאון ו/או חרדה, דום נשימה בשינה ו/או תסמונת  הרגליים חסרות המנוחה Restless Legs Syndrome. מסיבה זו, טיפול בגלי חום עשוי להפחית הפרעות שינה, אך ייתכן ואלו לא ייעלמו כליל, שכן ישנם גורמים נוספים התורמים  להפרעות אלו לאחר המנופאוזה.
היעדר שינה מספקת ואיכותית גורם לקשיים כמו: עייפות, ליקוי בקשב ובזיכרון, פגיעה ביכולת לעבוד, שינויים במצב הרוח, עצבנות, נטייה לתאונות ולטעויות, כאבי ראש ופגיעה ממשית בבריאות. מחסור מצטבר בשעות שינה עלול לפגוע משמעותית בבריאות ובתפקוד היום-יומי, לכן חשוב להיות מודעות למצב ולטפל בו.

שינויים רגשיים – כגון דכדוך, דיכאון חרדה, רוגז ועצבנות בלתי מוסברת – מספר מחקרים הצביעו על סיכון גבוה פי 2.5 להופעה חדשה של דיכאון בנשים סביב מנופאוזה. הסיכון פוחת לאחר מכן בשנים הראשונות לאחר-מנופאוזה.

יובש נרתיקי  – אברי המין, רירית הנרתיק ומערכת השתן מושפעים מאסטרוגן האחראי למצבם התקין. כאשר יש חוסר באסטרוגן, רירית הנרתיק הופכת דקה ומתפתח מצב הקרוי אטרופיה של הנרתיק, המלווה בתסמינים דוגמת יובש נרתיקי, גרד ולעיתים קרובות, כאב בעת קיום יחסי מין.

שינויים בחשק המיני  – תופעה מאד שכיחה שמרבית הנשים לא נוהגות לציין בביקור אצל הרופא.ה. חוסר בהורמון אסטרוגן מוביל לשינויים בהפרשת מוליכים עצביים במוח הקשורים לחשק המיני ולירידה בזרימת הדם לאברי המין. ירידה זו מהווה גורם מרכזי להפחתה בסיכוך טבעי בנרתיק ותורמת להפרעות בחשק ובתפקוד מיני. יובש נרתיקי וכאב בעת קיום יחסי מין עשויים גם הם לתרום לירידה בחשק המיני.

ירידה בחשק למין מושפעת גם מתסמינים כמו דכדוך, תשישות, גלי חום, הזעות ליליות, קשיים בשינה, נסיבות חיים ומתח.

המשך פעילות מינית עשוי למנוע שינויים בגודל ובצורה של הנרתיק, גם בהעדר טיפול באסטרוגן.

שינויים קוגניטיביים  – נשים, לעיתים קרובות, מתארות ירידה בזיכרון וקשיי ריכוז במהלך תקופת הפרי-מנופאוזה והמנופאוזה. יש לקחת בחשבון כי לחרדה, הפרעות שינה ודיכאון השפעות שליליות על התפקוד הקוגניטיבי.

כאבי פרקים – כאבי מפרקים ושרירים נפוצים יותר סביב תקופת המנופאוזה. לא ברור אם הכאב קשור לחוסר באסטרוגן או למחלה ריאומטית, אך יש עדויות שמצאו כי טיפול משולב באסטרוגן-פרוגסטרון, או אסטרוגן בלבד, עשויים להקל על כאבי פרקים.

תסמינים נוספים   יובש ושינויים בעור, בעיניים, בשיער, שינויים במשקל הגוף, בראייה, בשיניים ובחניכיים וכאב ורגישות בשד נפוצים סביב המנופאוזה ופוחתים ככל שמתקרב מועד המנופאוזה. עוד תיתכן עליה בחומרה ובתדירות כאבי ראש על-רקע מיגרנה במהלך המעבר למנופאוזה ושינויים בקצב הלב. לטווח הארוך יתכנו ירידה בצפיפות העצם, בספיגת הסידן ועלייה בסיכון לשברים והשפעות על בריאות הלב.

לטווח ארוך – יתכנו ירידה בצפיפות העצם ובספיגת הסידן שקשורה לעליה בסיכון לשברים, והשפעות על בריאות הלב.

 

הגישה הטיפולית

התסמינים שאנו חוות בתקופה זו של החיים הם לא גזירת גורל ואין סיבה שאיכות החיים והבריאות שלנו תפגע. תסמיני גיל המעבר משתפרים לעיתים קרובות בעקבות שינויים באורח החיים כמו: תזונה נכונה, פעילות גופנית סדירה והימנעות מעישון. יש נשים שנעזרות ברפואה משלימה או בתרופות ללא מרשם, אך אם התסמינים פוגעים באיכות החיים שלך תוכלי להיעזר גם בטיפול הורמונלי.

חשוב שהטיפול יהיה מותאם אישית לך, יתבסס על חומרת התסמינים שאת חווה, ההיסטוריה הרפואית שלך, גורמי הסיכון שלך, תוצאות הבדיקות ונטיות ליבך, ויתמקד גם במניעת תחלואה.

מניעת הריון – נשים רבות בפרי-מנופאוזה חושבות שהסיכוי לפריון אפסי, לא מודעות לכך שהוא אפשרי ומתפתות להפסיק להשתמש באמצעים למניעת הריון. אם את לא מתכננת להרות – שימוש באמצעי בטוח למניעת הריון, עד שהביוץ יפסק כליל ולא יתאפשר הריון, יספק לך שקט נפשי.
עשי זאת שנה לאחר המחזור האחרון אם את בת 50 ומעלה ושנתיים לאחר המחזור האחרון אם את צעירה מגיל 50.
בדיקות מומלצות תקופת הפרי-מנופאוזה היא זמן מצוין לבצע בדיקה רפואית מקיפה שתותאם לך אישית ע"י הרופא.ה המטפל.ת כמו: בדיקה גינקולוגית, אולטראסאונד אגני, בדיקת שד, ממוגרפיה, משטח פאפ ובדיקת HPV DNA, בדיקות דם, צפיפות עצם ועוד.

 

במידה ואת חווה תסמינים שמשבשים את איכות חייך, חשוב לדעת שקשיים אלו אינם הכרח המציאות. כל אישה יכולה, בעזרת הכוונה מקצועית, להחליט על דרכי ההתמודדות המתאימים ביותר עבורה לטיפול בתסמינים, להפחתת תדירותם והעוצמה שלהם ואף להשתחרר מהם כליל. שמירה על איכות חייך בשלב זה, היא משמעותית גם לבריאותך בעשורים הבאים של חייך.

גיל המעבר יכול להיות הזדמנות לפסק זמן, מחשבה מחודשת על סדרי העדיפויות, והגשמה של מטרות חדשות. נשים רבות מעידות כי תקופה זו מתאפיינת גם בשחרור והתחדשות.

 

[1] עמותת "נשים לגופן" פועלת לקידום המודעות לבריאות ולמיניות של נשים ונערות בישראל. במסגרת זו, העמותה פועלת ל"הוציא מהארון" את גיל המעבר ולאפשר שיח כן, עדכני ופתוח על הנושא. לקריאה נוספת באתר 'נשים לגופן'.

 

[2] למרות זאת, היות ונשים רבות פחות מכירות את מונח 'אמצע החיים', המידע המצורף נכתב תוך שימוש בשם הנפוץ 'גיל המעבר'.

 

[3] כארגון שפועל מן השטח מזה כשני עשורים, אנחנו מוצאות חשיבות להביא את קולן וחוויותיהן של נשים. הציטוטים המובאים לקוחים מדבריהן של משתתפות בסדנאות לנשים באמצע החיים שעורכת עמותת נשים לגופן ברחבי הארץ.

[4] בשיתוף עם ד"ר גבי קאשי-רוזנבאום, ד"ר סמדר נוי, גב' דנה וינברג וגב' טל תמיר