תהליך הכתיבה

שני הספרים, בעברית "נשים לגופן" ובערבית "المرأة وكيانها" יצאו לאור בשנת 2011.

הספר בערבית יצא בהוצאה עצמית וניתן להוריד אותו כלינק, באתר שלנו בערבית. את הספר בעברית  שיצא בהוצאת מודן, ניתן למצוא בחנויות ברחבי הארץ, ניתן גם לרכוש עותקים למתנדבות בהנחה על ידי פניה ישירה אלינו: dana@wtb.org.il.

בספר 26 פרקים המאורגנים בשישה שערים: דואגות לעצמנו; כלפי פנים, כלפי חוץ; הבחירה בהורות; בדרך ההורות; בחלוף השנים; מצבים רפואים.

העבודה על כל פרק נפתחת בחיפוש אחר העורכת המתאימה, אשה שהנושא בוער בעצמותיה, שיודעת ואוהבת לכתוב ולעבוד ביחד בצוות וכן להיות בעלת רעיונות וראש פתוח. עבודת העורכת היא חשובה ומתגמלת, אם כי מתישה לעיתים. אנו מקוות בכל פרק לגרום לנשים לחשוב מחדש, על עצמן ועל גופן, ששאלות ותובנות ממנו ימשיכו להדהד אצל כולנו הרבה לאחר הכתיבה והקריאה.

צילום: שי איגנץ

השאיפה שלנו היא לסיים את העבודה על כל פרק ב-4-5 חודשים… טוב שיש שאיפות (-: . בעת פתיחת פרק יש לרוב באמתחתנו כבר מספר שמות של נשים שקראו/שמעו אלינו וביקשו להצטרף ולאחר שמצאנו את העורכת המתאימה, אנו מגבשות קבוצה של מספר נשים, חלקן מומחיות לנושא, אחרות מתעניינות מכיוונים שונים. הכתיבה הקבוצתית אמורה לייצג התייחסויות וידע שונה, כך למשל בפרק של האוכל יש דיאטניות, נשים שמנות, נשים רזות, כאלו שלקו בהפרעות אכילה שונות, שפית, כותבת ספרי בישול, סתם מישהי שהנושא קרוב לליבה וכו'. הבסיס לכל פרק הוא התרגום של הפרק האמריקני (עוד על המתנדבות בספר). קודם למפגש קוראות כולן קריאה ביקורתית את הבסיס וחושבות אילו חלקים מתאימים או לא לישראל? איזה נקודות ייחודיות כדאי להעלות? איך ניתן לעזור לנשים בשלבים שונים ובצמתים? ועוד.

המפגש הראשון מייצר את המסגרת של הפרק ולכן תהיה בו תמיד נציגה מצוות העריכה הראשי (טל תמיר או מיכל לסטר) בכדי לוודא שהפרק איננו נודד הרחק מרוח הספר. במהלך מפגש סיעור המוחות מתגבשים המסגרת הכללית של הפרק וחברות הצוות מצוותות כל אחת לתחומי אחריותה. כל אחת מחברות הקבוצה חוזרת לביתה, לכתוב בביתה, ובנוסף יש לפנות לנשים חיצוניות בכדי שיכתבו קטעים אפורים. במהלך החודשים הבאים שבה הקבוצה כולה להיפגש על בסיס הצורך של חברותיה, עבודה רבה נעשית במייל והעורכת יוצרת אינטגרציה בין קטעי המידע, לציטוטים ולקטעים האפורים. (מחוויותיה של עורכת פרק).

סוף סוף, החזון התרקם למציאות. הספר מגיע לשולחנה של ועדת העריכה ולאחר סיום העריכה הראשונית עובר הפרק לשתי קוראות חיצוניות שיוכלו להוסיף גם את נקודות המבט שלהן. ושוב הפרק חוזר לועדת עריכה: זהו שלב הוספת מידע, שיבוץ קטעים נוספים, הערות והארות, בסיומו חוזר הפרק משופץ ומרגש לעורכת. צוות העריכה מאשרות/או לא את התיקונים האחרונים. וחוזר חלילה…

כנהוג בחברה שלנו, מכוונים שלושה עקרונות את עבודת העריכה שלנו:

1. בהירות ונגישות: הספר נועד לנשים מכלל האוכלוסייה ולכן הכתיבה בהירה ונגישה, יש מדי פעם התייחסות לסטטיסטיקות ונתונים אך אין אזכורים אקדמאיים רבים.

2. ישראליות: הקונספט הוא התאמה תרבותית לחברה הישראלית ולכן מושם דגש גדול על סוגיה זו. כשמובאים נתונים בפרקים מדובר בעיקר על נתונים ישראליים, גם רבים מהקטעים האפורים מתארים חוויות/תופעות מפרספקטיבה ייחודית לחברה הדוברת עברית בישראל, כמו דימוי גוף של חיילות, או מצבן הבריאותי של נשים בישראל לעומת נשים באירופה.

3. כתיבה פמיניסטית: מה זה? אכן זה יכול להגיד המון דברים, תלוי איזה פמיניסט/ית את/ה… אבל יש לנו כמה החלטות. האחת, רוב מכריע של הספר ייכתב בלשון אנחנו (כלומר רבות-נקבה, מדברות). כולנו ביחד ברמות משתנות בקלחת הזו, ואם לא היום אז מחר (גם בפרקים קשים כמו אלימות). אנחנו מאוד משתדלות שלא להיות שיפוטיות, יש עירוב בין מקורות ידע ואין היררכיה.

תהליך העבודה על הספר, הוא פעמים רבות הרבה יותר מבולגן ובעיקר ארוך, אל נשכח שמדובר בצוות אדיר של נשים שעובדות על כל פרק, והכל בהתנדבות… אולם ההשתתפות בקבוצות כתיבה תורמת ומשפיעה לרוב על תפיסותיהן של נשים. אנחנו (ככותבות וכעורכות) לא מעצימות רק את הקוראות, אלא בעיקר את עצמנו, אנחנו מתעצמות מתהליך החיפוש והמחשבה תוך שאנחנו לומדות וחושבות על סוגיות הנוגעות לכולנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>