מרבית הנשים משתמשות בתחבושות וטמפונים תעשייתיים ועל כן חשוב שנהיה מודעות לתסמונת ההלם הרעלי. התסמונת היא מצב רפואי נדיר מאוד, אך מסוכן, הנגרם על-ידי רעלן (TSS-1) שנוצר על ידי חיידק בשם סטפילוקוקוס (Staphylococcus aureus) הנמצא באופן טבעי באזורים חמים ולחים בגוף וביניהם האף, הפה והנרתיק. התפרצות המחלה נעשית במהירות ופתאומיות והסימפטומים מופיעים בדרך-כלל בזמן או מייד אחרי הווסת החודשית. הסימפטומים הינם: חום גבוה מאוד, הקאות ושלשולים, כאב גרון, כאבי שרירים, כאבי ראש וצוואר נוקשה, סחרחורות וחולשה, התעלפות ובלבול וכן פריחה שדומה לכוויות שמש.

התסמונת משפיעה על כל האיברים החשובים בגוף. השלב הראשון מתחיל בעלייה בלחץ הדם וקשיי נשימה. לעיתים נוצר נמק, כתוצאה מאספקה נמוכה של דם, אשר עלול לגרום לאובדן של קצוות איברים. ההשפעות המתקדמות כוללות נשירת שיער, נשירת ציפורניים בידיים וברגליים, התקלפות של העור, ראייה מעורפלת, כאבי ראש ואובדן ריכוז וזיכרון. ההשפעות יכולות להימשך עד לתקופה של שנה. חלק מהנשים לא מחלימות לחלוטין לעולם, וסובלות מחירשות (אובדן-שמיעה), דלקת פרקים ובעיות רפואיות נוספות. ב-5% מהמקרים המחלה עלולה לגרום למוות. ניתן לטפל בהצלחה בTSS באמצעות אבחנה מוקדמת.

מנאל מחמיד, צילום

טמפונים ותסמונת ההלם הרעלי

כמחצית מהמקרים המדווחים של נשים שסבלו מתסמונת ההלם הרעלי מקושרים לנשים שמשתמשות בטמפונים. זאת משום שהטמפונים גורמים למספר שינויי טמפרטורה בנרתיק שמעודדים יצירת TSS-1. השארת טמפון לזמן ממושך בנרתיק מהווה בסיס נוח להתפתחות בקטריאלית. באופן טבעי הנרתיק הוא אזור נקי מחמצן, ולמרות שצפיפות הטמפונים גבוהה מאוד, אוויר (ומכאן גם חמצן) עדיין נמצא בין הסיבים. כאשר אוויר חודר לתוך הנרתיק הסיכוי להיווצרות רעלן גדל. גורמי הסיכון ל-TSS וסתי הם שימוש לאורך זמן בטמפונים, בעיקר בעלי כושר ספיגה גבוה. טמפונים בעלי כושר ספיגה גבוה מסוכנים במיוחד בגלל שבחלק מהמקרים הם מתרחבים עד כדי הידבקות לדפנות הנרתיק. כאשר אנו מוציאות את הטמפון, עלולה שכבה של דופן הנרתיק להתקלף. פציעות אלו מאפשרות לחיידק להיכנס לתוך דפנות הנרתיק. דיאפרגמות, ספוגיות למניעת היריון ומוצרים וגינאליים אחרים בעלי כושר ספיגה גבוה יכולים גם הם להגדיל את הסיכון לחלות.

לאלה מאיתנו המשתמשות בטמפונים תעשייתיים חשוב לזכור:

–    רצוי להשתמש בטמפונים בעלי כושר ספיגה שמתאים לזרימת הווסת שלנו. תמיד לבחור טמפון בעל כושר ספיגה נמוך ככל האפשר.

–    כדאי להחליף במהלך הווסת מדי פעם את הטמפונים בתחבושות היגייניות, בעיקר בלילה.

–    יש להחליף טמפון באופן קבוע בכל 4-6 שעות.

–    מוליכים מפלסטיק יכולים להוות סיכון גבוה יותר בגלל הקצה החד שנוצר בפתיחת המוליך.

–    אם הנרתיק יבש, מומלץ להשתמש בג'ל על בסיס מים בכדי להחדיר את הטמפון בקלות.

–    יש לשטוף ידיים לפני ואחרי הכנסת הטמפון.

–    אין להשתמש בטמפונים בתקופות בין וסת לווסת, משום שהם יכולים לייבש את הנרתיק.

–    עם הופעת חום, פריחה וסימפטומים נוספים מומלץ להוציא את הטמפון, ולפנות לעזרה רפואית.

לפוסט הזה יש 2 תגובות

  1. שירה גרינהוט

    היי, בוקר טוב !
    אשמח לדעת מי כותבת המאמר, והאם ישנם המחקרים עליהם התבססה הכתיבה? אני כותבת מאמר על בריאות האישה והייתי שמחה להשתמש בהם.
    תודה מראש, שירה.

    1. admin

      היי שירה,
      הקטע לקוח מתוך פרק 12 בספר שלנו:
      תמיר, טל. 2011. "אנטומיה והמחזור החודשי". נשים לגופן, בריאות, גוף, יחסים. הוצאת מודן. בן שמן. עמודים 343-344.
      יש כמובן עורכות מדעיות לפרק: ד"ר רויטל ארבל וד"ר שגית ארבל-אלון. שתיהן גינקןלוגיות מומחיות כך שנכון לידע של 2011 הוא מדוייק.
      בהצלחה

כתיבת תגובה