שער ראשון: דואגות לעצמנו

DSC_9019דימוי גוף

העיסוק האינטנסיבי בגוף שלנו ובמראהו מלווה אותנו מילדות בהקשרים וברמות משתנות, בהתאם לגורמים חיצונים ופנימיים. הגוף הנשי קיים במגוון מדהים של צורות: אנחנו גבוהות, נמוכות, רזות, שמנות, חסונות או שבריריות, לעיניים שלנו מגוון צורות וצבעים, לעורנו קשת רחבה של גוונים ולשיערנו צבעים ומרקמים רבים. את כולנו עם זאת שופטים (אחרים/ות וגם אנחנו) על פי מדדים בלתי הגיוניים המייצרים דימוי יופי אידיאלי, בלתי מושג עבור מרביתנו. הפרק עוסק בהשפעת דימוי הגוף שלנו על חיינו, דרכי התעצבותו ובדרכי ההתמודדות שלנו. מאפיינים ישראליים מקומיים שותפים גם הם בעיצוב דימויי הגוף שלנו כתקופת השירות בצבא, או התייחסויות אתניות מקומיות לאידיאל היופי.אחריתו של הפרק בניתוחים הפלסטיים העומדים כיום לרשות נשים הבוחרות לשנות את מראן החיצוני בדרך זו. חלק זה כולל דיון במכלול ההיבטים הנוגעים לניתוחים השונים, עמידה על סיכויים וסיכונים, מידע על הפרוצדורות הכרוכות בניתוח ועוד.

(2) אכילה

האכילה איננה רק צורך גופני בעל השפעה על בריאותנו אלא היא מערבת גם אלמנטים תרבותיים ומגדרים רבים. בכל העולם נשים רבות יותר מגברים, מבשלות, מאכילות, טרודות בשאלות על אוכל כאוכלות, או שמא כמי שלא אוכלות מספיק (ישראל מובילה באחוזי הנערות הצעירות המצויות בדיאטה תמידית). הפרק עוסק בנשיות ואכילה ובמהלכו יסקרו נושאים כגון פיזיולוגיה של האכילה, תזונה, הפרעות אכילה, אמהות, משפחה ואכילה, ייצוג נשים בפרסומות לאוכל, אכילה ופגיעה מינית ועוד. בקבוצת הכתיבה של פרק האכילה משתתפות תזונאית, ‏מומחית בתחום הפרעות אכילה, נשים שסבלו מהפרעות אכילה ברמות שונות, צמחונית/ טבעונית וכו'. הקישור בין נשיות, לאהבה ולאוכל חזק במיוחד במזרח התיכון בכללו ומעניין לבחון את מקום האוכל בקהילות אתניות שונות בישראל על המשותף והדומה.

(3) שימוש בחומרים ממכרים: אלכוהול סמים ועוד

מרביתנו השתמשנו בחומרים ממכרים במהלך חיינו, כנשים או כנערות.,יש השותות כוסית יין או בירה בפאב, יש השותות מדי יום, יש המנסות חשיש פעם אחת ויש המעשנות באופן קבוע, אחרות מכורות למשככי כאבים. גם אם אנחנו עצמנו איננו משתמשות כלל בחומרים ממכרים אנחנו לעיתים חולקות את חיינו עם אחרים/ות בביתנו או בקהילה העושים זאת. הפרק עוסק בחומרים ממכרים והשפעתם עלינו הן מההיבט הגופני והן מההיבט הנפשי, בצמצום הסכנות והנזקים, בדרכי התמודדות ומוקדי סיוע הקיימים בישראל, בדרכי הימנעות וביכולתנו כקהילה לעזור.

(4) הגוף בתנועה

הגוף האנושי נועד להיות בתנועה, תנועה שאיננה בהכרח רק התעמלות או ספורט. העבודה בבית ומחוץ לבית הפכה במהלך השנים לממוכנת יותר ולכן נשים כיום מצויות פחות בתנועה בחיי היומיום,.פעילות גופנית כוללת קשת גדולה של פעילויות אותן ניתן לעשות לבד, בקבוצות, בפעילות תחרותית או הישגית. על הפעילות הגופנית צריכה להיות מותאמת לנטייה האישית ולמצב הבריאותי של כל אחת מאיתנו. הפרק ידון בהרחבה גם בהשפעה של התנועה וההתעמלות על היבטים שונים הנוגעים לרווחה הגופנית והנפשית שלנו כגון היבטים ציבוריים ישראליים כנגישות של מתקני ספורט לביתנו והמימון של המדינה את ספורט הנשים.

(5)רפואה הוליסטית

מערכת הבריאות בישראל נפגשת, מתעמתת ולעיתים אף משתפת פעולה עם גישות הוליסטיות כדיקור סיני,,הומיאופתיה, כירופרקטיקה ועוד גישות רבות נוספות. הגישות ההוליסטיות נועדו לחזק אותנו כמערכת שלמה ובריאה ולא רק להתמודד עם החולי בגופינו. למרבית הציבור בישראל אין עדיין מידע מקיף ובלתי אמצעי על הגישות ההוליסטיות. הפרק יציג סקירה של גישות הוליסטיות שונות תוך שהוא מציע לקוראת כלים בסיסיים לטפל בעצמה, להעריך את היתרונות והחסרונות בשימוש ברפואות הוליסטיות שונות ומעלה דיון ביקורתי בנגישותן המוגבלת של שכבות מוחלשות לשירותי בריאות אלו.

(6) בריאות נפשית ורגשית

הביטוי היווני הידוע "נפש בריאה בגוף בריא" ממשיך ומלווה אותנו עד היום. במהלך החיים אנו מתמודדות עם רגשות, מצבים ואירועים בהם אנו זקוקות לתמיכה נפשית של בני משפחה, חברים וקרובים. לא פעם תמיכתם מסייעת לנו מספקת לנו תחושת ביטחון ותמיכה. אולם יש מצבים ואירועים בחיים שהתמיכה הקהילתית אינה מצליחה לתת לנו את הסיוע הנדרש ואנו פונות לנשות מקצוע בתחום בריאות הנפש. הפרק פורס תמונה רחבה על האפשרויות לקבל טיפול נפשי היום בישראל תוך התייחסות לטיפול הציבורי, השירותים שמציעות קופות החולים והטיפול הפרטי הקיים. פריסה זו ביחד עם נרטיבים אישיים מאפשרת לקוראות לקבל החלטה מושכלת יותר באשר לנשות/אנשי מקצוע שונים המטפלים בשיטות שונות – איך נדע לבחור את המטפלת המתאימה לנו ביותר? מה הן שיטות הטיפול המצויות בישראל? מתי כדאי לשלב בטיפול גם תרופות פסיכיאטריות?

(7) בריאות בהקשר סביבתי ומקצועי

איכות הסביבה משפיעה עלינו ומעצבת את בריאותינו באופנים רבים. הסביבה בה אנו חיות הופכת עם השנים לבטוחה פחות ופחות. האוויר מזוהם מגזים רעילים הנפלטים ממכוניות, מפעלים ואחרים, המים מזוהמים מתעשיות כימיות, משימוש מופרז באמצעי הדברה בחקלאות ועוד והמזון שלנו מרוסס, מעוקר ומלא הורמונים וכימיקלים. איננו מוגנות גם בתוך בתינו, אנחנו נושמות רעלים מחומרי הניקוי והכביסה, מהצבע שבקירות או מהמזהמים שבמים ובאוכל. חומרים אל

ו משפיעים על בריאותינו ועלינו להיות מודעות לסכנות הטמונות בהם. גם מקומות העבודה, בהם אנו מבלות חלק ניכר מהיום, אינם דואגים תמיד לבריאותינו בצורה מספקת. הפרק יסקור את הסכנות השונות והאפשרויות להתמודד איתן. כך למשל, חשופות העובדות במפעלים לגזים רעילים; קבוצה הולכת וגדלה של נשים עובדות במסחר והן עומדות שעות ארוכות על הרגלים, ללא מנוחה וכסאות; ועבודה ממושכת מול המחשב עלולה גם היא להוביל לפגיעה בפרקים ובראייה.

(8) אלימות והתעללות

תופעת האלימות כלפי נשים מאופיינת ביחסי קרבה לתוקף, המגיע מתוך מעגל ההיכרות הקרוב של האשה. אופייה הפרטי של האלימות כלפי נשים הופך אותה לעתים ל"שקופה", אם בלתי נראית באופן ממשי משום שהיא מתרחשת בין כותלי הבית ואם כתפיסה חברתית הרואה בה תופעה לגיטימית. אלימות חושפת את הנשים הקורבנות לסכנת מוות, לנכות ולהשפעות בריאותיות ונפשיות ניכרות. שורה ארוכה של חוקים, תיקונים ותקנות, מגדירים אלימות ברמות שונות כעבירה פלילית המחייבת ענישה. בפועל כיום, נשים בישראל מוכות, נאנסות, מוטרדות מינית, נסחרות ואף נרצחות כדבר שבשגרה. הפרק מיועד לתמוך בנשים בכל הנוגע לאלימות ותקיפה מינית על ידי קיעקוע מיתוסים מקובלים ביחס למעשי אונס, הצגת נורות אזהרה של גברים מכים, סקירת מערכות הסיוע המשפטי, הנפשי והרפואי שניתן להיעזר בהם ועוד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>